שעשועי זנב ארוך: לתפוס את כל דף התוצאות

אם חשבתם שכבר ראיתם הכל בגוגל, אז תרשו לי לנסות להפתיע – נדמה לי שכזה עוד לא ראיתם: דף תוצאות חיפוש שמפנה ל-6 דפים שונים מאותו אתר.

מדובר באתר המקצוענים, לקוחות שלי שבשנה האחרונה עושים חייל באינטרנט (אחת הסיבות לכך ש-ynet רכש לאחרונה 50% מהחברה). אם חיפשתם במן האחרון אינסטלטור, חשמלאי, טכנאי מזגנים או בעל מקצוע אחר, בוודאי נתקלתם באתר.

המקצוענים בכל התוצאות 1-6את תמונת המסך הזו של דף תוצאות חיפוש (הקליקו להגדלה) לכדתי היום. אם תבחנו אותה היטב, תראו שאתר המקצוענים מאייש את כל 6 התוצאות הראשונות.

קשה לי להאמין שנזכה לראות עוד הרבה דפי תוצאות כאלה – זה כנראה מסוג הדברים שגוגל לא ממש התכוונה שיקרו ב-SERPs ומובן שלא תראו דפים כאלה בתוצאות עבור ביטויים גנריים.

אבל האמת הפשוטה היא שהדברים הגדולים באמת קורים בזנב הארוך, בראש ובראשונה כי לעיתים קרובות הוא כולל את הרוב המכריע של נפח החיפוש עבור נישה מסוימת.

הזנב הארוך הוא אזור דמדומים שלא רק שקשה לחזות מה יקרה בו – אלא גם קשה לדעת מה קרה בו כבר. לדברי גוגל, שליש מהחיפושים שמתבצעים בכל יום הם חדשים לגמרי, כאלו שלא נתקלו בהם מעולם. להם יש, כמובן, גישה לנתונים שלא נמצאים בידינו.

אז מה עושים כדי להיכנס לזנב הארוך (כלומר, חוץ מאשר ליצר רבבות דפים מלאכותיים)? התשובה הקצרה היא "תוכן איכותי". את התשובה הארוכה יותר אני משאיר לפוסטים עתידיים.

בינתיים, נקודה למחשבה: מה שאנחנו קוראים לו לעיתים "נישה", ניתן לתיאור גם כשדה סמנטי – קבוצה גדולה של מילים, שמקיימות ביניהן כל מיני סוגים של קשרים. את הקשרים האלה ניתן לנסח בצורה אלגוריתמית, כדי לאפיין טקסט ולהעניק לו נקודות-ציון וירטואליות במרחב הסמנטי, או במילים אחרות: לקבוע למה הוא רלוונטי. ומרגע שמיפית שדה סמנטי – וגוגל עושה את זה הרבה שנים – יש למידע הרבה שימושים נוספים.

מה היה Google אומר על מסמך גלנט

לשאלה מי כתב מסמך מסוים יש היום תשובות אלגוריתמיות לא רעות בכלל. לא בטוח שהן יכולות לספק תשובה גם במקרה הספציפי של מסמך גלנט, אבל זה בעיקר מטעמים טכניים.

את "מסמך גלנט" אין צורך להציג. יש הרבה לומר עליו, במישורים רבים, אבל בפוסט הזה אני רוצה לעסוק בצד ספציפי של הפרשה, שיש לו הקשר טכנולוגי.

מסמך גלנט. הכל עניין של סגנון.בכלי התקשורת דווח, בין השאר, כי משטרת ישראל מפעילה קבלן חיצוני כדי לטפל בצדדים טכניים שונים שקשורים לזיהוי מקור המסמך. למשל, בדיקת הדיסקים הקשיחים במשרדי ארד תקשורת, כנראה כדי לנסות לזהות בהם "אקדח מעשן" (לפי הפרסומים בתקשורת לא נתגלה כזה, יש להזכיר) – עותקים שונים של המסמך שנמחקו, הודעות דואר שבהן נשלח או התקבל, או אפילו טיוטות של המסמך שיסגירו את זהות הכותב.

סוג נוסף של בדיקות שאפשר לעשות, שקרובות יותר לעולם הזיהוי הפלילי המסורתי, קשור למאפיינים הויזואליים של המסמך. אם יש למשטרה עותק מודפס שלו, הוא יכול לספק "טביעת אצבע" של המדפיס; מפלט מודפס ניתן, במקרים מסוימים, להסיק על אילו מערכת הפעלה ומעבד תמלילים הוא נוצר ו/או הודפס ובאיזו מדפסת, באיזה דגם של מכונת צילום הוא שוכפל, וכדומה. הטיפוגרפיה של המסמך יכולה לרמז על הגדרות עיצוב מסמך לא-שגרתיות במעבד התמלילים של המדפיס. להמשיך לקרוא

נשים באינטרנט: עדיין המין החלש?

אלפי שנות ציוויליזציה קידמו אותנו קצת מעבר לעידן שבו נהגנו לגרור אשה בשערה למערה שלנו, רגע אחרי שהפלנו ארצה אנטילופה בנגיחה מכוונת היטב. למרבה הצער, נראה שלא התקדמנו מספיק ושזו גם טיפ-טיפה אשמתן של הנשים, שלא לוקחות בשתי הידיים את החופש.

דמוגרפיה של התנועה לסרטון "ברוני הגז".אני רוצה להציג לכם איך הדברים נראים בעולמי הצר כעולם נמלה, באמצעות מספר דוגמאות מהזמן האחרון: קמפיין המאבק על הגז, אליו גוייסתי לאחרונה. בקליפת אגוז: זהו מאבק לחלוקה צודקת של מאגרי הגז הטבעי העצומים שנתגלו מול חופי ישראל, ויש המעריכים את ערכם בלמעלה מ-300 מיליארד דולר.

תוך כדי עיסוק בקמפיין הזה אני מגלה, שוב ושוב ולא בפעם הראשונה, נוכחות בולטת ופעילות נמרצת של גברים עם תת-ייצוג מובהק של הנשים. זה למרות שבפעילות המקוונת אין בהכרח יתרון לגברים על-פני נשים – גם הנשים יכולות לכתוב, להגיב, להצביע; הן פשוט בוחרות, משום מה, לא לעשות את זה. להמשיך לקרוא

Linkbait, גם כשלא קוראים לזה כך

קשיש דג. פסלון סיני.מה הדרך הכי טובה לקבל לינקים? ליצור משהו שפשוט אי אפשר שלא לקשר אליו. אתם יכולים לקרוא לזה Link baiting.

כבר הרבה זמן שאני משתעשע ברעיון לכתוב כאן את הפוסט האולטימטיבי על Link baiting, זה שעוד לא נכתב בעברית וכל-כך דרוש. מרוב פנטזיות שיש לי על מה ואיך לכתוב, אילו דוגמאות להביא ואיך אני הופך את הפוסט עצמו לפתיון, יצא שלא כתבתי.

לא כתבתי עד היום כמעט כלום על הקונספט שבעיני הוא החשוב ביותר – או לפחות אחד החשובים – ב-SEO של ימינו ובעיקר של העתיד.

אז לא, הפוסט הזה לא יאמר את כל מה שיש לי לומר בנושא, וככל הנראה לא תהיה לי ברירה אלא לפצל לכמה פוסטים, קצת פחות שאפתניים, שיתנו לכם – באחריות – כיוון חדש לגמרי של הסתכלות על SEO.

מה זה Linkbaiting

הרעיון הבסיסי פשוט: במקום לבקש לינקים, צור משהו שאנשים לא יוכלו שלא לקשר אליו.

לאילו דברים אנשים מקשרים? למה שייחודי, מקורי, מצחיק, מרגש, מעצבן, מגרה, משמח או מפתיע אותם. סקופים עיתונאיים, בהגדרה, הם Link baits (לכן אתרי חדשות לא צריכים Link building – עדיף להם להתמקד בלעשות עבודה עיתונאית טובה). מריבה עסיסית בתוך קהילה מקוונת או עיסוק פרובוקטיבי בנושא שנוי במחלוקת, הן צורות פחות אלגנטיות אך די אפקטיביות למשוך לינקים (ולרכוש שונאים). ישנן גם תחרויות, הגרלות, חידות נושאות פרסים.

סוגים נוספים של Link baits בדרך-כלל יכללו לפחות אחד מהמאפיינים הבאים:

  • הצגת נתונים ייחודיים, או הצגה ייחודית של נתונים בנושא שיש בו עניין.
  • הבעת דעה ייחודית, רעיון חדשני, או יצירת תוכן בעל איכויות אמנותיות.
  • יצירת כלי או שירות אינטרנטי חינמי, שפותר בעיה כלשהי עבור אנשים אחרים.
  • משהו שנותנים חינם.

יש עוד הרבה מאד חומר ברשת על הנושא (אני ממליץ להתחיל מהפוסטים של מאט כץ ושל ג'ים ווסטרגרן), וכאמור – אני עצמי עוד הולך לכתוב על זה כאן הרבה, מתישהו בעתיד. בכל אופן, יש לנו הגדרה על קצה המזלג. להמשיך לקרוא