ארכיון הקטגוריה: חם חמים ומחומם

סיכום השנה האישי של פייסבוק: רמז עבה בשבילכם

סיכום השנה האישי שלכם בפייסבוק עשוי לעורר בכם נוסטלגיה, אבל זהו גם כלי חיוני להבנה טובה יותר של השימוש שלכם בפייסבוק. אם תתעמקו, תנתחו ותיישמו, עלולים לקרות שני דברים: תקבלו יותר לייקים ותתחילו לפתח חיים. 

בימים האחרונים הופיע בפרופיל הפייסבוק שלכם כפתור (כמו זה שמופיע כאן מצד שמאל) שמפנה לסיכום השנה שלכם בפייסבוק ("Year in Review") – לא סיכום כללי של מעללי הזולת אלא סיכום שנה אישי, של "20 הרגעים הגדולים שלכם בפייסבוק" בשנה החולפת.

הפניה לסיכום השנה האישי שלכם בפייסבוקבשונה מניסיונות אחרים לייצר "סיכומים" כאלו, כולל באפליקציות פייסבוק שונות או בפיצ'ר ה"Activity" של השירות Klout למשל, נראה שה-Year in Review של פייסבוק באמת עובד. כלומר, יכול להיות שהאלגוריתם ששולף סטטוסים נבחרים מהוול שלכם, עושה את זה לא רק על בסיס ספירת השיתופים, הלייקים והתגובות שקיבלתם.

יכול להיות שפייסבוק עלתה על משהו (כגון, על אלגוריתם מוצלח למדידת "sentiment") ויכול להיות פשוט שהיא משקללת לתוך החישוב נתונים שהיא לא מספקת לאחרים באמצעות ה-APIs שלה.
להמשיך לקרוא

צדק חברתי וגוגל אנליטיקס

מצגת ההרצאה "הגלגלים הדיגיטליים של המחאה", מתוך כנס שינוי מקוון 2, דצמבר 2011.

תודה למארגנות ולכל המשתתפים, על אירוע מהנה ומוצלח. כמו שהבטחתי, העליתי לכאן את המצגת (הכי טוב להקליק על Full Screen ואז לגלול).
בהמשך – כמה לינקים רלוונטיים לאתרים, סרטונים ומאמרים שהוזכרו בהרצאה. אם יהיה ביקוש אוסיף עוד.
להמשיך לקרוא

כך תהפכו מרושתים (כמעט) כמו גדי שמשון, ב-17 יום בלבד

מנקודת המבט של KLOUT, לפחות, הפכתי בשבועיים האחרונים למחובר ומשפיע כמעט כמו גדי שמשון, גיבור תרבות מקומי ומעמודי-התווך של שני דברים לפחות. זו לא הייתה המטרה – סתם תופעת לוואי נעימה של משהו שעשיתי בשעות הפנאי – אבל אולי אפשר ללמוד מזה כמה עקרונות כלליים יותר על התנהלות נכונה ברשת.

אפשר להתווכח כמה חוות הדעת של KLOUT שווה, אבל בסך-הכל מדובר באחד הכלים המוערכים בתחומו (מדידת השפעה במדיה חברתית), והוא לא היחיד שמרמז על המגמה הזו. קשה להניח שבאמת הפכתי מקושר כמו גדי, אבל מספיק מבט אחד בגרף כדי לראות ש"משהו" משמעותי קרה ב-17 הימים האחרונים.

גדי שמשון ואני ב-KLOUT

ניסיון ושיקול דעת מול כוח מתפרץ. גדי שמשון ואני ב-KLOUT.

המגמה שהגרף מציג, אם פורטים לפרטים, כוללת עלייה דרמטית במספר העוקבים, ריטווטים, לייקים, Favorites, אזכורים וכו'. באמת, חלומו הרטוב של כל ממ"ח. וכמו כל הדברים הטובים באמת – זה קרה בצורה לא מתוכננת (אם כי לאו דווקא בלתי מודעת לעצמה), כתופעת לוואי לפעילות טבעית בטוויטר ובפייסבוק. להמשיך לקרוא

אתרי מאמרים במשבר

השינוי האלגוריתמי שגוגל מכנה "Panda" מטריד בימים האלה את מנוחתם של הרבה אנשים. לא רק את הבעלים של אתרי המאמרים, שנראים כנפגעים העיקריים, אלא גם הרבה מקדמי אתרים שהתבססו על אתרי מאמרים ועל מאמרים בכלל בעבודת הקידום השוטפת.

גוגל, כרגיל, לא תרמה יותר מדי הסברים ענייניים על השינוי האלגוריתמי, אבל היא מפזרת הרבה מאד רמזים והבהרות – כמו הסרטון הזה של מאט כץ, בו הוא עונה על השאלה "האם אתה ממליץ על שיווק מבוסס מאמרים כאסטרטגיית SEO".

הרעיון הבסיסי מאחורי שיווק מבוסס מאמרים (Article Marketing) הוא לפרסם מאמרים מקצועיים ולהציע אותם ל"שימוש חופשי" תמורת קרדיט וקישור לאתר הכותב. התיאוריה אומרת, שאם יש לך ידע מקצועי ואתה יודע לכתוב (ואם לא אז אפשר לשכור מישהו לשם כך), אז המאמרים שלך יהפכו למצרך מבוקש כי הם יהיו גם איכותיים וגם חינמיים. להמשיך לקרוא

מה היה Google אומר על מסמך גלנט

לשאלה מי כתב מסמך מסוים יש היום תשובות אלגוריתמיות לא רעות בכלל. לא בטוח שהן יכולות לספק תשובה גם במקרה הספציפי של מסמך גלנט, אבל זה בעיקר מטעמים טכניים.

את "מסמך גלנט" אין צורך להציג. יש הרבה לומר עליו, במישורים רבים, אבל בפוסט הזה אני רוצה לעסוק בצד ספציפי של הפרשה, שיש לו הקשר טכנולוגי.

מסמך גלנט. הכל עניין של סגנון.בכלי התקשורת דווח, בין השאר, כי משטרת ישראל מפעילה קבלן חיצוני כדי לטפל בצדדים טכניים שונים שקשורים לזיהוי מקור המסמך. למשל, בדיקת הדיסקים הקשיחים במשרדי ארד תקשורת, כנראה כדי לנסות לזהות בהם "אקדח מעשן" (לפי הפרסומים בתקשורת לא נתגלה כזה, יש להזכיר) – עותקים שונים של המסמך שנמחקו, הודעות דואר שבהן נשלח או התקבל, או אפילו טיוטות של המסמך שיסגירו את זהות הכותב.

סוג נוסף של בדיקות שאפשר לעשות, שקרובות יותר לעולם הזיהוי הפלילי המסורתי, קשור למאפיינים הויזואליים של המסמך. אם יש למשטרה עותק מודפס שלו, הוא יכול לספק "טביעת אצבע" של המדפיס; מפלט מודפס ניתן, במקרים מסוימים, להסיק על אילו מערכת הפעלה ומעבד תמלילים הוא נוצר ו/או הודפס ובאיזו מדפסת, באיזה דגם של מכונת צילום הוא שוכפל, וכדומה. הטיפוגרפיה של המסמך יכולה לרמז על הגדרות עיצוב מסמך לא-שגרתיות במעבד התמלילים של המדפיס. להמשיך לקרוא