אפקט ערוץ 2

במוצ"ש אחד לפני קצת יותר משנתיים, הוצגה בערוץ 2 כתבה על קידום אתרים. הכתבה נפתחה בכמה שניות בהן עבדכם הנאמן הספיק לומר א) שהקים בלוג חומוס ו-ב) שהבלוג הגיע למקום הראשון בגוגל עבור המילה "חומוס".

בין לבין היו עוד כמה מילים, כמובן (כמו "קידום אורגני", "Linkbait" וכו') וקצת הצטערתי שהן נשארו על שולחן העריכה, אבל באמת שלא צריך להיות קטנוניים – כל שנייה של חשיפה בכלי תקשורת כמו ערוץ 2 שווה את משקלה בזהב.

הנה הכתבה החביבה הזו. אחריה כמה מילים.

אז מה, כמה שווה הופעה בערוץ 2 במספרים? זהו, שאני לא יודע. האחסון (GoDaddy בזמנו) פשוט לא הצליח להתמודד עם התנועה הנכנסת ואחרי שנחתו בבלוג כ-1500 גולשים, בתוך דקות, הבלוג קרס. אפילו במספרים של אותם ימים – והרבה טחינה זרמה מאז בבלוג – זו הייתה אכזבה. אזכורים צנועים בידיעות, ynet, וואלה וכלי תקשורת נוספים שלחו אליי כבר גולשים במספר כפול ומשולש. ערוץ 2 בפריים-טיים מסוגל ליותר.

מה שנשאר זה בעיקר להפיק לקחים: כמו שיש Digg Effect כך יש "אפקט ערוץ 2". התנועה ששולח ערוץ טלוויזיה, בשונה מאזכור בכתבה בעיתון או אתר חדשות, לא מתפזרת על-פני מספר ימים או לפחות מספר שעות. כמו שלימד אותי המקרה הזה, היא מגיעה ב"פיק" קצר שלא נמשך יותר משעה-שעתיים. צריך להיערך לה מבעוד מועד אחרת היא הולכת לאיבוד.

אנשים שעשו דברים ברשת

ברשת, כמו בחיים האמיתיים, כדי להצטרף לקבוצה מגובשת ולהפוך חבר שווה בה עליך קודם כל לכבד את כלליה. אחד הכללים שכדאי לשנן: צריך להיות יחס הגיוני בין מה שנתת לקהילה לבין מה שאתה מצפה לקבל ממנה.

ארז וולף הוא אחד האנשים היותר פעלתנים בסצינת הבלוגים ובקהילת הוורדפרס. הוא עוסק, בין השאר, בבניית אתרים ובלוגים, ותרם כמה וכמה פתרונות ורעיונות שבלוגרים ובוני אתרים אחרים משתמשים בהם. אני מנחש שכל אחד מכם גלש לעשרות אתרים ובלוגים (ואולי הרבה יותר) שכללו משהו שוולף תרם.

אם קרע במרחב החלל והזמן (סליחה, אני חובב Dr. Who) היה מוחק יום אחד מהיקום את ארז וולף וכל הדברים שעשה היו נעלמים ללא זכר, קשה היה שלא לשים לב לזה (אם אתם לא מכירים את ד"ר הו תחשבו על "חזרה לעתיד"). היינו גולשים לכל מיני אתרים ומקבלים הודעות 404. אתרים אחרים היו נראים פחות טוב או פועלים פחות טוב. להמשיך לקרוא

איגוד האינטרנט – מדוע גם אני הצטרפתי

אתמול זה קרה: גלשתי לאתר איגוד האינטרנט מילאתי טופס הצטרפות, שילמתי, והפכתי חבר מן המניין. זה לא עניין טריוויאלי בכלל – במשך השנים, לא רק שלא טרחתי להצטרף לאיגוד הזה אלא גם לא טרחתי להשתתף בפעילויות שלו, שרובן נראו לי בלתי קשורות בעליל לחיי, האמיתיים או הוירטואליים.

אבל הטור הזה (ynet) של חברי רועי שלומי, שכנע אותי סופית – גם בנחיצות וגם בסיכוי לחולל שינוי מבפנים. מעל לכל, הניסיון של גורמים בתוך האיגוד לבצע שינוי תקנוני שיקשה על הציבור להצטרף ולהשתתף בהצבעות, הוא מגונה בעיני ומנוגד לכל מה שהאינטרנט מייצג. להמשיך לקרוא

סופסוף: SEOmoz's Ranking Factors 2009

Ranking Factors 2009, סיכום תוצאות הסקר השלישי שערכה SEOmoz בין מקצועני SEO. עוד לא הספקתי לקרוא אבל אם הוא מוצלח כמו שני הקודמים אז מדובר במסמך חובה לכל מי שרוצה להבין משהו בקידום אתרים. הפורמט נראה קצת פחות מוצלח הפעם, אגב. ועוד משהו: אחרי שתקראו, חפשו פוסט כבן שבוע בשם Perfecting Keyword Targeting. תזכירו לי לקשר ולהעיר עליו כמה הערות.

מדוע שיווק בטוויטר הוא בזבוז זמן

אחד הדברים היפים באינטרנט הוא שאתה יכול להיות מי שאתה רוצה. כל אחד יכול להיות מומחה למדיה חברתית, למשל. או לפחות להציג את עצמו ככזה. זו הסיבה לאינפלציה של יועצים וחברות שעוסקים בתחום, שרבים מהם – כך רצה המקרה – הם גם מומחי טוויטר.

הציפור החלולה של טוויטר *שיווק במדיה חברתית (SMO/SMM) הוא לא רעיון מופרך בעיקרו, להפך. אבל ה-Hype סביב התחום בארץ, בדומה לקדחת הסטארט-אפים של 1999, מושך הרבה שרלטנים שחושבים שהם רואים הזדמנות לעשות כסף קל – כי מה יותר פשוט מאשר ליצור משתמשים פיקטיביים, לאסוף חברים ולפמפם מסרים שיווקיים לכל עבר. יש, כמובן, בעיה קטנה במודל הזה: זהו לא שיווק במדיה חברתית. זה ספאם.

קל מאד לשכנע אנשים שלא מבינים מדוע טוויטר, למשל, הוא הגביע הקדוש של השיווק. הרי לכל משתמש טוויטר יש עוקבים (Followers), שמפרסמים את הטוויטים שלו מחדש (Retweet) לעוקבים שלהם, וחוזר חלילה. "עוד חמישה ועוד חמישה" כמו שאמר הסרטון של אובאמה – ומי שלא עסק מעולם בתחום, עלול להאמין שכל העסק הוא באמת "ויראלי" ושההתפשטות של מסר שיווקי בתוך מדיום חברתי היא אקספוננציאלית (היא לא – היא פונקציה מתכנסת). לא נורא, ב-99' היו אנשים ששילמו כסף על רעיונות מופרכים יותר. להמשיך לקרוא