אחד הדברים היפים באינטרנט הוא שאתה יכול להיות מי שאתה רוצה. כל אחד יכול להיות מומחה למדיה חברתית, למשל. או לפחות להציג את עצמו ככזה. זו הסיבה לאינפלציה של יועצים וחברות שעוסקים בתחום, שרבים מהם – כך רצה המקרה – הם גם מומחי טוויטר.
שיווק במדיה חברתית (SMO/SMM) הוא לא רעיון מופרך בעיקרו, להפך. אבל ה-Hype סביב התחום בארץ, בדומה לקדחת הסטארט-אפים של 1999, מושך הרבה שרלטנים שחושבים שהם רואים הזדמנות לעשות כסף קל – כי מה יותר פשוט מאשר ליצור משתמשים פיקטיביים, לאסוף חברים ולפמפם מסרים שיווקיים לכל עבר. יש, כמובן, בעיה קטנה במודל הזה: זהו לא שיווק במדיה חברתית. זה ספאם.
קל מאד לשכנע אנשים שלא מבינים מדוע טוויטר, למשל, הוא הגביע הקדוש של השיווק. הרי לכל משתמש טוויטר יש עוקבים (Followers), שמפרסמים את הטוויטים שלו מחדש (Retweet) לעוקבים שלהם, וחוזר חלילה. "עוד חמישה ועוד חמישה" כמו שאמר הסרטון של אובאמה – ומי שלא עסק מעולם בתחום, עלול להאמין שכל העסק הוא באמת "ויראלי" ושההתפשטות של מסר שיווקי בתוך מדיום חברתי היא אקספוננציאלית (היא לא – היא פונקציה מתכנסת). לא נורא, ב-99' היו אנשים ששילמו כסף על רעיונות מופרכים יותר.
זה לא שאי אפשר לשווק בטוויטר. אפשר, רק שבדרך-כלל לא כדאי, וכשכן כדאי אז מאד כדאי שתדע מה אתה עושה. טוויטר הוא כלי נהדר בשביל קבוצת חברים שנוהגת להיפגש לבילויים ספונטניים. הוא כלי יעיל לסלבס – בין שמדובר באשטון קוצ'ר או בבלוגר-על דוגמת דארן רוז – שיש להם קהל מעריצים שממתין למוצא פיהם. אפשר להשתמש בו ככלי עזר ל-Networking, כאמצעי לחיזוק קשר עם לקוח, לעידוד תנועת גולשים חוזרים לאתר, ועוד כהנה וכהנה שימושים שרווח אפשרי בצדם – אבל נכון לעכשיו, ככלי עצמאי, טוויטר הוא אפיק שיווק עם ROI (החזר השקעה) די מפוקפק.
מקרה המבחן היחיד שבו טוויטר נתגלה ככלי הטוב ביותר למשימה הם אירועי הבחירות באיראן, אבל זו לא חוכמה – המשטר חסם את כל השאר. מזל שלא הצליחו לחסום גם את טוויטר, כי אז היו מוכרים לנו היום שיווק באמצעות יוני דואר.
ובאותו נושא:
How much is too much in Social Marketing (ב-Site Referance).
אז יש לך מיליון עוקבים בטוויטר. עדי אבנית, Dotmad.net.
The Million followers Fallacy. כנ"ל, באנגלית, אצל כפיר פראבדה.
הודעה לסופרי הראשים: הכמות היא לא העיקר. גל מור, חורים ברשת.
עזבו עוקבים איפה הערך. יצחק וולקוביץ', TechVibe.
האם טוויטר היה יכול להציל את דודו טופז? יוסי תגורי וליאור צורף, שידורי הניסיון. (הבלוג ירד מהרשת)
שוקי, צר לי אבל המאמר הזה הוא בקושי טוקבק. בסיסו מופרך. תכליתו שקופה. אני מוכן שננסה ביחד לנתח את מה שכתבת כאן. נתחיל? תצביע על גורם או חברה שמציעים "לשווק" רק בטוויטר ואעשה לך הנחה אפילו בעיקר בטוויטר?
יאיר, זה אחד המאמרים היותר מוצלחים ונכונים שקראתי בתקופה האחרונה, עד שלא תחקור באמת מה קורה במדיה החברתית, כנראה שלא תוכל לראות את זה.
אתה מוזמן להשקיע יותר זמן מחשבה במשפט הבא, אולי לתלות אותו אצלכם במשרד: "מי שלא עסק מעולם בתחום, עלול להאמין שכל העסק הוא באמת "ויראלי" ושההתפשטות של מסר שיווקי בתוך מדיום חברתי היא אקספוננציאלית (היא לא – היא פונקציה מתכנסת)"
שוקי – זה גאוני, באמת. במהלך המחקר שלנו על המדיה החברתית, זאת התובנה המשמעותית הראשונה שגיליתי (ולקח די הרבה זמן עד שהצלחנו להשתמש בה בדרכים מתמטיות). אני חושב שאחרי שאתה מבין את זה, אתה נפתח לזוויות חדשה לגמרי של תקשורת עם גולשים, ויכולת להניע מידע ממקום למקום.
יופי של פוסט, מבטיח להראות אותו ללקוחות שרוצים "שיהיה להם טוויטר עם 1000 עוקבים לפחות" 🙂
טוויטר הוא כלי שיווקי משלים, להפצת התוכן שלך, כמו פייסבוק למשל. בתנאים האלו הוא יכול לעזור. בתור כלי שיווקי עיקרי יכול להיות שהוא מתאים במקרים מאד ספציפיים, אבל אני מסכים אתך שזה בדרך כלל רעיון מחורבן.
חברים, בפוסט הזה הבעתי את דעתי והתרשמותי. לא דיברתי על חברה או אדם ספציפיים ואם אתם מתכוונים לקיים ויכוח על הנושא, אני מבקש שיישאר עקרוני ולא אישי ושיהיה מכובד.
אל תרביצו לי אבל אני מסכימה עם אולמרט.
הפוסט הזה אכן מייצג דעה, אבל הוא מתעסק בנושא על פני השטח בלבד ולא מנתח שאלות ותשובות שלא כולם מכירים. זה לחלוטין סוג של פוסט פנימי ליודעי דבר, ולא מיועד כלל למי שלא מבין את הלך הדברים בטוויטר, שאגב נמצא בידי קהל מאד מצומצם של אותם כמה מאות חבר'ה שהם ממש חזקים בטוויטר.
בעיני הפוסט לא ממצה את עצמו כלל וכלל.
בכפוף לכך שרק עם חשבון עוקבים גדול דיו ניתן לדגום אפליקציות מסוימות, הרי שהסברתי כבר במספר הזדמנויות שככל שמספר העוקבים קטן יותר כך גדלה "עוצמתו" של החשבון ויכולת השימוש היעילה בו. במילים אחרות: חשבון שאין לו אף עוקב אחד הוא החשבון היעיל ביותר. תחשבו על זה. לכן, נשאלתי לא פעם – איך זה שאתה ממליץ על חשבון עם מספר עוקבים קטן שעה שאתה אוסף הרבה עוקבים? עניתי על כך (גם בש/ט ארוכה עם אלון כרמל וגם בשיחה לפני כיומיים עם עדי אבנית ) שמה שאני עושה הוא לצרכי דגימת אפליקציות ואילו לצורך שימוש יעיל אני ממליץ על כרטיס עם 250 +- עוקבים. החוכמה אינה במספר העוקבים אלא ב"חבילת" האפליקציות שמקיפה את הכרטיס ויכולה להפך גם ננס לענק.
עד כאן תגובה שהכנסתי ב"שידורי הניסיון" כעת ומבהירה את תמצית עמדתי.
אוסיף ואומר: במקרים בהם עשיתי שימוש בכרטיס "צל" שאין לו ולו עוקב אחד הושגו התוצאות הגבוהות ביותר של המרה מצפיה להקלקה על הלינק ומהקלקה על הלינק להשתתפות במדגם.
הניסיון לראות בהודעות הפומביות חזות הכל הוא לא רציני, בלשון המעטה. הייחוד בטוויטר הן האפליקציות המאפשרות פניה לקהלים מפולחים עד מטרות נקודה בהתאם לעניין ואפילו באופן "שקוף" לשאר המשתמשים (ולכן גם אין ספאם ואין מהומה).
יש לי רושם עמוק שהיכרותך עם האופציות המוצעות ע"י מאות האפליקציות הנלוות הוא לא רב. אני משוכנע שאפליקציות פרטיות שנבנות לצרכי גורם ספציפי ועל ידו לא מוכרות לך כלל.
חוסר הצניעות בהפרחת קביעות באופן כה נחרץ הוא העומד בעוכריה של רשימה זו.
חסר לך בסיס מידע שוקי. אם תהיה מעוניין אתה מוזמן ליצור קשר ולנהל דיון שאינו "קרב חפירות" בין אידיאולוגיות. אולי אפילו תחשף לדברים שמתרחשים מתחת לאפך בלי שאתה בכלל מסוגל לראותם. דברים שקורים כבר עכשיו במרחב "השקוף".
מיכל היקרה, אני מצטער שהפוסט הזה לא כתוב בצורה שמתאימה להדיוטות. אנשים אחרים טענו על פוסטים אחרים שהיו "עממיים" מדי. אני מנסה לכוון בבלוג הזה לכל מיני סוגים של קהלים, ועם הזמן אני מקווה שיהיו כאן יותר פוסטים שיהיה מעניין לך לקרוא. בכל אופן, תודה על הביקורת.
לגופו של עניין: לתפיסתי, ה-Hype סביב טוויטר ואופן הדיווח בתקשורת, יצרו תמונה לא מדוייקת וציפיות לא ריאליות מהשירות. מדביקים לטוויטר סופרלטיבים שלא לכולם הוא ראוי – מהפכני, משנה את העולם וכו'. מעשית, לא רק שלא הוכח שאפשר להרוויח מטוויטר, אלא שחברת טוויטר עצמה – שאמורה להכיר את היצירה שלה הכי טוב, אני חושב – היא חברה מפסידה.
שוקי, מסכים, מתנצל אם זה נשמע כאילו באתי לחרחר מריבה (טוב, האמת שזה קצת נשמע ככה, אבל זאת לא הייתה הכוונה).
מיכל, הפוסט הזה הוא אמנם רק הבעת דיעה, אבל היא מאוד מאוד חשובה בנקודת זמן שאנחנו נמצאים בה. את יודעת איך כל דבר מתנהל בטוויטר, ואני חושב שכל מי שרלוונטי לדיון הזה יודע.
אני חושב שהפוסט הזה נראה שטחי כי הוא מתעסק "בעננים", ולא "בקרקע", אבל אי אפשר לנהל דיונים ברמות גבוהות, אם כל הזמן יזכירו את הא' ב' של כל דבר, זה פשוט לא עובד ככה 🙂
אתה מנסה ללמוד על גופו של עניין מכתבות בעיתונות? נו… יש לך בעיה עם עיתונאים לא עם מי שמתראיין. הם אלה שמרדדים את הדיון ומעדיפים את הצהוב על פני הסבר מורכב יותר. טוויטר זו מילת קסם תקשורתית וזה מה שיוצא כשיושבים מול עיתונאי שלא יכול להתעמק עם הסברים מורכבים. דווקא בגלל שמאמרך לא מיועד להדיוטות ניתן היה לצפות לרמת עומק אחרת.
אכן התפישה הפרסומית מן הטוויטר היא מוטעית לחלוטין. לעולם הטוויטר לא יהיה שווה ערך מבחינה פרסומית לערך של שלט חוצות, פרסום בטלויזיה, בעיתונות או אפילו באנר באינטרנט. החשיפה היא מוגבלת וזה מובן, מי שינסה להציג את זה אחרת כ"יועץ מומחה למדיה חברתית" הוא אכן שרלטן. הטוויטר, מבחינה פרסומית, יכול לשמש היטב כלי לפרסומות סמויות אם כבר. במידה ורוצים להשתמש בו ככלי עצמאי – ולשם שימוש בו ככלי לפרסומות סמויות, יועיל השימוש ביוזרים אמיתיים וקיימים על פתיחת חשבונות יעודיים. יש מי שיודעים לעשות זאת, ויש יועצים מומחים למדיה חברתית. 🙂
הפעם אני הוא שמסכים עם מיכל. מיכל יש שיטות שמשלבות אפליקציות פילוח ופניה באמצעות כרטיס מזוהה אבל שקוף. יחס ההמרה עצום וכל הצדדים מרוצים. אפשר בדרך זו להגיע גם לכמויות עצומות של "צופים". אני לא מקבל את ההשוואה לשלט חוצות. כל כלי וחשיבותו שלו. בטוויטר ניתן להגיע לכמויות גדולות יותר של צופים תלוי סוג המוצר וגבולות שיווקו. במקרים מסויימים ניתן להגיע למספרים דמיוניים, כאשר המוצר הוא בינלאומי (למשל קוקה קולה)
@מיכל – לא אמרתי שאין אנשים שמבינים במדיה חברתית אלא שחלק מאלו שטוענים שהם מבינים לא באמת מבינים, או אולי כן מבינים אבל הם ציניים. השאלה, אגב, היא לא האם טוויטר יכול להחליף מוצרי פרסום מסורתיים אלא האם החזר ההשקעה בטוויטר מתחרה בפרסומות גוגל למשל, עוד ערוץ שמתאפיין בסף כניסה נמוך אבל הוא הרבה יותר מדיד.
@יאיר – לא מדובר במאמר אלא בפוסט שבו הבעתי את דעתי, אחרי תקופה ארוכה של התבוננות. לא כיוונתי לדוגמאות ספציפיות ואין לי שום כוונה להפוך את הדיון לאישי.
טוויטר הוא כלי משלים כמו שיש כלים רבים אחרים. נכון, מדברים עליו מבלי להסביר אותו יותר מדי אבל לא מבינים אותו באמת עד שלא משתמשים בו לאורך זמן. מהצד זה נראה כמו חבורה של אנשים שמקשקשים כל היום. אני תמיד משווה את זה למשחק ב WII, עד שלא נתת את המכה הראשונה במשחק הטניס לא תתחיל להבין למה זה להיט.
אחלה פוסט!
@יוסי – ניסחת את זה יותר טוב ממני.
יאיר, אני שמחה שאנחנו מסכימים, כיוון שאני מובטלת למחצה ובדיוק הוספתי איזה SMM Advisor לקורות החיים.
שיט. נראה לי שהצלחתי לשעשע רק את עצמי.
ממש הוצאת לי את המילים מהפה. בדיוק חשבתי על זה היום כי ישבתי עם חברה שהיא מנהלת שיווק בחברת אופנה גדולה והם באמצע מהלך מיתוג מחדש וקמפיינים מפה ועד להודעה חדשה ויש להם משרד אינטראקטיב מאד רציני ומוביל בארץ והם בכלל לא מדברים איתה על טוויטר ופייסבוק וכאלה. זה כסף קטן וזה דורש המון תחזוקה ויחסים בשביל הכסף הקטן הזה. זה גרם לי להבין כמה שאנחנו חיים בבועה קטנה של כמה מאות טוויטריסטים ישרלאים שבכלל נכנסים לשם כל יום ושאנחנו לא "שוק" מעניין כל כך לחברות גדולות. אולי זה שווה דווקא לבתי קפה חמודים או לבתי קולנוע שמבחינתם כל לקוח נוסף זה מגניב, אבל גם את זה ממצים מהר מאד. הכלי עצמו עוד צריך להתפתח וצריך למצוא בצורה יותר מדוייקת את הערך המוסף שלו. אני מוצאת שאצלי הוא יותר כלי לחדשות וקבלת לינקים ואני עוקבת רק אחרי בחרות שאני לקוחה שלהן או שהן נותנות ערך מוסף מגניב בתחום עניין שלי, כמו למטייל, קולנוע לב וקאר2גו.
פינגבאק: ?פרק 51 – האם טוויטר היה יכול להציל את דודו טופז | Shidurey שידורי הניסיון של יוסי וליאור
שוקי ברשותך, גם אני מתייחס לטוויטר בפרופורציות המתאימות. לא יותר מערכו ולא פחות (אתה המעטת הרבה מעבר למידה…..) גם אנחנו רואים בהומור מה את מירוץ המספרים ולכן יצאנו עם הפארודיה הזו:
ויש גם טיעונים לגמרי אחרים שאם הם נשענים על נתוני אמת אז כדאי לתת להם יותר תשומת לב:
http://www.openforum.com/idea-hub/topics/the-world/article/how-to-drive-traffic-with-repeat-tweets-guy-kawasaki
הבעיה (בעיה?) היא שאין דרך "נכונה" להשתמש בטוויטר. בעיקר כי היופי בפלטפורמה הזו מגיע מן העובדה שמדובר בכלי שכל אחד משתמש בו לפי צרכיו – בין אם להפצה של אינפורמציה ובין אם לצריכתה (ולא משנה איזו אינפורמציה או איזו אינטראקציה).
אחד המאמרים הכי מבדרים ומעניינים בעיניי בנוגע לסוגיה הזו פורסם ב-ReadWriteWeb ובו התבכיין הכותב על העובדה שעובדי טוויטר עצמם נוטים שלא לעקוב אחרי מספר רב במיוחד של משתמשים ולכן איך יוכלו אלה להבין את צרכיהם של ה-Power Users שעוקבים ונעקבים על ידי אלפי משתמשים?
מה ששכח כותב המאמר (והזכירו עשרות המגיבים) שאהמ, אותם משתמשים מהווים בערך 1% במקרה הטוב מכל המשתמשים, והשימוש שלהם בכלי הוא החריג. גם בהיקף ה"שידור" שלהם וגם בהיקף צריכת המידע שלהם. ולכן, ייתכן שלא עובדי טוויטר הם ש"משתמשים לא נכון" בפלטפורמה, אלא דווקא אותם פאואר יוזרס. וזה, כאמור, בהנחה שאכן בכלל יש "נכון" או לא נכון כאן.
אני חושב שכל ההתעסקות ביחסי ההמרה של טוויטר מחמיצה את המהות המרכזית שבו.
טוויטר לא נועד ליצור יחס המרה מסוג כזה או אחר, אלא נועד ליצור האצה של תהליכים (או במילים אחרות: מניעת ההתכנסות של הפונקציה המתכנסת בצורה אקטיבית על ידי פיזור של המידע בכמה שיותר מוקדים שונים).
אני מסכים איתך שבעזרת כל האפליקציות שקיימות מסביב לטוויטר (ואני בטוח שיש כאלה שמכירים יותר אפליקציות ממני), אפשר ליצור תמנון עם המון זרועות שיכול לעזור לשפר משמעותית את יחס ההמרה ללינקים שתשחרר.
אני מניח שיש גם כלים שיעזרו למדוד את ההתקדמות ביחסי ההמרה ביחס לקהלי היעד שהגדרת לעצמך, ואולי אפילו לשפר אותם.
השאלה המרכזית בעיניי, היא האם זה מה שבאמת חשוב.
אני חושב שהמפרסמים בארץ חייבים להפסיק להתייחס למדיה החברתית במונחים של קמפיינים, ולהתחיל להתייחס אליה במונחים של שיחה (או מונחים של פעילויות ארוכת טווח, למי שסובל משימוש יתר במילה "שיחה").
כשאתה בא ליצור אינטרקציה אמיתית, לא איכפת לך אם אנשים יכנסו לאתר שלך, או לכל אתר אחר שתשלח אותם אליו.
הדוגמא הכי טובה שעולה לי לראש היא מסעדת תפודה.
הכלי הכי חשוב שלהם הוא טוויטר. כל מה שיש להם באתר זה תפריט. הם לא מנסים ליצור יחס המרה, אלא מנסים ליצור מערכת יחסים. כשיש לך מערכת יחסים, הלקוח לא צריך להיכנס לאתר שלך כדי לקנות ממך משהו.
מי שקורא לעצמו מומחה למדיה חברתית, צריך קודם כל לחנך את הלקוחות שלו ליצור אינטרקציה ולא ליצור קמפיינים. מי שבאמת רואה את התמונה המלאה, מבין שזאת הדרך היחידה לגרום לגולשים להיות רווחיים בשביל החברה שהוא מייצג.
אם מומחי המדיה החברתית יגרמו ללקוחות שלהם להשקיע באמת ביצירה של מערכת יחסים עם הגולשים שרלוונטיים אליהם, אני בטוח שהגולשים האלה יהפכו לרווחיים לחברה בתוך זמן קצר מאוד.
@שרון – את צודקת, ואחלה לינק, אבל בכל זאת אני רוצה לחשוב שנשאר לפחות קצת נטיקט ברשת.
@ארד – אולי במקום "שיחה" או "מערכת יחסים" עדיף להשתמש במילים פשוטות. למשל, לומר שערוצי תקשורת מסויימים מאפשרים היום לתת לעסק שירות טוב יותר ללקוח שלו. אישית, אני חושב שזו אחת מצורות השיווק הכי טובות – לקוחות מרוצים שיוצרים דינמיקה של "מפה לאוזן".
פוסט מוצדק ביותר. מאז שהתחלתי לעקוב אחר סטטיסטיקות של הפניות מטוויטר לפוסטים של חורים ברשת ראיתי נתונים מאוד יפים, אבל אני מייחס אותם בעיקר לכך שאני "נמצא שם" ולא משווק. ניסיון מאולץ לשווק היה פוגע בעיקר. גם במקרה של טוויטר, ציוץ מוצלח משווק את עצמו ואז מה נותר לכל ה-SMMים לעשות?
פינגבאק: שיווק עובד. (גם בטוויטר) | בלתי נקרא | unread.me
שוקי, אם לפוסט שלך הייתה כותרת אחרת אז לא הייתה לי איתו שום בעיה.
התגובה שלי התארכה פלאים, אז העדפתי לשכתב ולפרסם אותה כפוסט.
מצפה לשכתוב הכותרת לתגובתך,
זיגמונד
אז אם נשאר לי תקציב שיווק של 16000$ עד סוף שנת 2009 למוצר צריכה ישראלי, כיצד בעצם כדאי לי להשקיע אותו?
הדיון כאן ובאפיזודה 51 של שידורי הניסיון חושף עובדת חיים פשוטה שכל סבתא היתה פותחת בה את הדיון – "אין שחור ולבן. יש אפור." כולם צריכים להסכים שאין הכרעה מוחלטת לטובת שיטה זו או אחרת, אלא יש שביל אמצע שמאזן בין הגישות. לאמור: נוסחה שמתחשבת בכלל הפרמטרים, מידה נכונה של שימוש באמצעי כזה או אחר, אינטנסיביות נכונה, אינטראקציה מספקת, ערך ותוכן כולם חיים באותה הסירה וצריכים להיות קשובים האחד לרעהו ולחלוק את מנת המיים החיים הקצובה שיש על מנת להגיע כולם וביחד לחוף מבטחים.
אחד הלקחים המשמעותיים שלי בחיים (כסניור שבחבורה כאן מבחינת הגיל) הוא שהקלישאות הבנאליות של סבתא מבטאות ניסיון היסטורי שרק חוזר על עצמו במלבושים שונים.
תנו כבוד לסבתות. הן חכמות מכולנו.
:)))
"לשכתוב הכותרת" היה אמור להיות "מחוק", לא באמת חיכיתי לזה 🙂
@ronsho קשה לתת תשובה כללית טובה על השאלה שלך, כי הכל תלוי במקרה. בכל אופן, כמה נקודות למחשבה:
א. עם כל הכבוד לשיווק באינטרנט, הייתי מתחיל בלחפש יחצ"ן טוב ולא רודף בצע, שתמורת כרבע עד שליש מהתקציב שלך כנראה ייתן לך את החשיפה התקשורתית הכי טובה במסגרת הזמן הנ"ל. זה בהנחה שבאמת יש כאן מוצר מעניין ויש עם מה לעבוד.
ב. בפני איש יחסי הציבור הייתי גם מעמיד כיעד אסטרטגי, לא רק להכניס אייטמים לתקשורת אלא גם לנסות שאתרי תוכן שמתייחסים למוצר יקשרו לאתר של המוצר – כדי שיישאר משהו מ-15 דקות התהילה במונחי SEO. כמובן שכדי שזה יעבוד האתר עצמו צריך עבודת SEO בסיסית כדי לוודא שהוא "זחיל" ומטווח מילות מפתח מתאימות (ולא, לא צריך לשים מישהו על ריטיינר לשנתיים בשביל זה).
ג. כשהמטרה היא לייצר Hard sale ויש אפשרות לקנות במקוון, קמפיין PPC טוב נותן את החזר ההשקעה הכי גבוה והכי מהיר ועם סף הכניסה הכי נמוך. אני לא מומחה ל-PPC, אבל יש לי נתונים אמיתיים שקשה להתווכח איתם.
שוקי:
1. תודה על הלינק לפוסט שלי
2. קוראים לי כפיר ולא אופיר
3. כמו כל דבר בחיים, התשובה לשאלה האם שיווק בטוויטר שווה את זה או לא היא – תלוי. שימוש בטוויטר כחלק ממספר פלטפורמות הצליחה אצלי להביא תנועה וכו', אבל אני דומה יותר לגל מור מאשר ליאיר אולמרט בקטע הזה.
4. אחלה בלוג אכנס אליו יותר 🙂
פינגבאק: יהונתן קלינגר | על אתיקה מקצועית וטוויטר :: Intellect or Insanity
כפיר – בבקשה, סליחה ותודה גם לך. בעצם לא הייתי אמור לטעות בשם שלך שהולך לפניך והגיע עד אליי, אבל אני באמת חלש בשמות.
אני חושב שטוויטר יכול להביא תנועה אם יש לך הרבה עוקבים שבחרו לעקוב אחריך כי הם מכירים אותך אישית או מתעניינים במה שיש לך לתרום להם מבחינה מקצועית, או אם אתה מפנה למידע שיש לו ערך עיתונאי אמיתי.
ומצד שני, 48 טוויטים אמיתיים של גולשים שאינני מכיר הביאו לבלוג החומוס האנגלי (humus101.com/EN) בששת החודשים האחרונים – שים לב – מספר עצום של 87 (!) גולשים. לא ליום, סה"כ. בדיחה.
לשם השוואה, פעילות די מתונה ב-StumbleUpon הביאה לשם בזמן הזה 10K גולשים. אפס פעילות בפייסבוק הביא קרוב לאלף גולשים. דלישס, בלי שום פעילות יזומה, 268 גולשים. ואלה רק דוגמאות.
פינגבאק: לינקים ליום טוב | יחסי ציבור ואסטרטגיה
שיווק בטוויטר בהחלט לא אפקטיבי כמו סטאמבל אפון, אבל הוא בהחלט כיף להתקשקשויות עם מכרים.
טוויטר מספק לי בידור באוטובוס ובשירותים.
פינגבאק: טוויטר הוא לא הבעיה | רויטל סלומון
פינגבאק: אבדה: הביקורת | חורים ברשת
שוקי, תודה על התגובה. מסכים עם האבחנה שלך, אולם אני חושב שיש דרך לטייב את סוג העוקבים אחרייך כדי לייצר עוד ערך. בכל מקרה, אני לא חושב שיש הרבה גורמים שיכולים לחיות רק על שיווק בטוויטר. הכלי הזה משנה את עולם האינטרנט, אבל לדעתי יותר כתפיסה מאשר כרשת כזאת או אחרת. אנחנו נראה את התפיסה של טוויטר לדעתי מחלחלת למערכות אחרות.
חבל שהדיון הזה מוביל לאמוציות ברחבי הבלוגוספרה.
אנחנו מסכימים. אם כי, זה לא הדיון שמוביל לאמוציות – אלו האמוציות שמפריעות לדיון.
אכן.
כתבה יפה שוקי. צריך להפריד בין המדיה עצמה לתוכן. תוכן עשוי להיות ויראלי, מדיה לעולם אינה ויראלית – היא רק ערוץ הפצה לתוכן. התפיסה ששימוש במדיות חברתיות כאלו או אחרות יכול לקחת תוכן בינוני ולהפוך אותו לויראלי היא מגוכחת.
טוויטר הוא כלי יעיל לסלבס ושאר ידועני אינטרנט, כי אנשים רוצים לשמוע מה יש להם להגיד. בניגוד לחברות אנונימיות, שצריכות קודם לצור יחסי גומלין עם הלקוחות שלה לפני שיקחו אותה ברצינות. כמו בחיים האמיתים 🙂
פינגבאק: המדיה החברתית- לא מה שחשבנו | יחסי ציבור ואסטרטגיה
סתם מתנפלים על הכותב, בעוד הרעיון שהוא מביע מאוד נכון:
טוויטר הוא רק חלק ממכלול של כלים חברתיים, אשר ביניהם יש לשלב על מנת לספק חשיפה אופטימלית ברשתות ויישומים חברתיים.
מבחינתי – התכונות הבולטות ביותר שלו הן חשיפה לפלטפורמות סלולריות, ויכולת אינטגרציה בין אפליקציות שונות לצורך אגרגציה של מידע.
ככלי בודד ויחיד – אין לו משמעות.
מיכל – תודה על התמיכה אבל זה לא היה ממש "מתנפלים" אלא יותר "מתנפל". מגיב ספציפי אחד מאד לא אהב את מה שכתבתי וסיבותיו עמו.
הבנתי אותך ישר…
צריך רק לזכור שמי שהיה ונשאר המלך הוא התוכן, ושבלי תוכן איכותי (כמו הפוסט הנ"ל) – כל הכלים של ה"מדיה החדשה" לא שווים את השרת שהם מאורחים בו..
פינגבאק: לדוג מידע עם רשת או חכה? (תגובה לגל מור, חנן כהן ויובל דרור) | !?Woonerf
פינגבאק: פילוסופיה מדע וחברה » טוויטר: בזבוז זמן
אני עדיין לומדת את כל הנושא של המדיה החברתית ולא מכירה את כל האפליקציות.
לפי מה שהבנתי עד כה נראה לי שטוויטר הוא כלי משלים לשיווק ויראלי.
בד"כ מי שפותח חשבון בטוויטר מקשר אותו עם דף האוהדים בפייסבוק.
ועוד משהו..
זה לא רלוונטי אם טוויטר עדיין חברה מפסידה.
כל החברות ההיי-טק המובילות בעולם התחילו פעם כסטארט-אפים מפסידים.
אלונה – רק ש-98 אחוזים מהסטארט-אפים לא הופכים לחברות מובילות אלא פושטים רגל ומפורקים.