ארכיון הקטגוריה: קידום אתרים אורגני

גיוון בטקסט העוגן. מה זה אומר?

אם לאתר שלכם מובילים יותר מדי לינקים שנראים דומים מדי זה לזה, אתם עלולים להיענש. למה זה קורה, מה צריך לעשות, ומדוע השד אינו נורא כל-כך בסופו של דבר.

כשאומרים גיוון בטקסט עוגן (mix of anchor text) הכוונה היא שהטקסט המקשר לדף או לאתר לא חוזר על עצמו אלא משתנה מלינק ללינק.

פיזור טקסט עוגן

פיזור טקסט העוגן באתר שבדוגמא. 17% מהטקסטים המקשרים משתמשים בוריאציות על שם האתר ורק 13% משתמשים בביטוי המדויק גני ילדים.

לדוגמא, אם אני מקדם במרץ אתר עבור הביטוי "גני ילדים" ולא מתבסס על לינקים טבעיים אלא יוצר את כל הלינקים בעצמי, אתם עלולים לבדוק ולגלות שכל הלינקים שיצרתי נראים כך: גני ילדים.

כמובן שפרופיל לינקים טבעי לעולם לא ייראה כך. אנשים שמקשרים לאתר עשויים לעשות זאת במגוון דרכים ולהשתמש כטקסט עוגן בשם האתר (במקרה זה: אינפוגן), בביטויים קשורים ומילים נרדפות שונות (פעוטונים, מעונות, צהרונים, חינוך לגיל הרך), ובצירופים שכוללים את הנ"ל יחד עם שמות תואר שונים והמילים אתר, בלוג, פורטל, אינדקס, פורום וכו' (בהתאם לסוג האתר). למשל: אתר הפעוטונים המקסים אינפוגן.

וכמובן, חלק מהקישורים ישתמשו בטקסט עוגן גנרי (כמו "הקליקו כאן") או ב-URL של דף הבית, ערום מכל טקסט (http://www.infogan.co.il).

השונות של הטקסטים המקשרים – תוכנם, אורכם, שפתם, מיקומם בדף וכו' – יכולה ללמד את גוגל הרבה דברים, אבל היא קודם כל יכולה לתת לו אינדיקציה טובה למידת ה"טבעיות" של פרופיל הקישורים. להמשיך לקרוא

קידום מהרגע הראשון

את אתר האינטרנט שלכם כדאי להתחיל לקדם הרבה לפני שהוא עולה לאוויר. זה יהפוך את העבודה קלה יותר בהמשך.

הגרף שלפניכם (תמונת מסך מגוגל אנליטיקס) מתאר את תנועת החיפוש לאתר אינפו-גן בשבעת החודשים הראשונים לקיומו. האתר עצמו אמור לעניין אתכם בעיקר אם אתם גננות או הורים לילדים בגיל גן. נדמה לי, לעומת זאת, שהגרף ייראה מעניין גם למי שאיננו הורה ולמעשה – לכל בעל אתר או מקדם אתרים (הקליקו על התמונה להגדלה):


מלבד הצורה האסתטית של העקומה, היא מדגימה באופן שמדבר בעד עצמו את התועלת הטמונה בביצוע של עבודת קידום אורגני עוד לפני עליית האתר לאוויר. להמשיך לקרוא

אין דבר תפל כטעמו של פיתוי שעמדת בו

הגיבור הוא זה שכובש את יצרו. החכם, לומד לתעל את יצריהם של אחרים כדי ליצר תועלת הדדית. ב-Link Baiting העיקר הוא להבין שאתה מתעסק עם בני-אדם.

1
נתחיל בזה: נתק, האתר החדש של יהונתן קלינגר ושות', הוא הברקה. הוא מאפשר לכל מי שרוצה בכך לשגר פקס בניסוח משפטי מדויק ומכוון היטב לספק תקשורת אליו הוא מחובר, ולדרוש ניתוק מיידי. וזה מבריק, כי אין מצב שלא תקליקו על הלינק, פשוט אין מצב.

עוד לא ניסיתי את השירות, אבל אני סומך על יהונתן וחבריו שידאגו שהעסק יעבוד, ובכל מקרה – אם תבדקו תגלו שמרגע שעלה לאוויר באמצע השבוע שעבר, האתר הזה משך מספר שערורייתי של לינקים איכותיים, מבלוגים ואתרי חדשות, וזה בעצם החלק שמעניין אותי לדבר עליו בפוסט הזה. להמשיך לקרוא

שעשועי זנב ארוך: לתפוס את כל דף התוצאות

אם חשבתם שכבר ראיתם הכל בגוגל, אז תרשו לי לנסות להפתיע – נדמה לי שכזה עוד לא ראיתם: דף תוצאות חיפוש שמפנה ל-6 דפים שונים מאותו אתר.

מדובר באתר המקצוענים, לקוחות שלי שבשנה האחרונה עושים חייל באינטרנט (אחת הסיבות לכך ש-ynet רכש לאחרונה 50% מהחברה). אם חיפשתם במן האחרון אינסטלטור, חשמלאי, טכנאי מזגנים או בעל מקצוע אחר, בוודאי נתקלתם באתר.

המקצוענים בכל התוצאות 1-6את תמונת המסך הזו של דף תוצאות חיפוש (הקליקו להגדלה) לכדתי היום. אם תבחנו אותה היטב, תראו שאתר המקצוענים מאייש את כל 6 התוצאות הראשונות.

קשה לי להאמין שנזכה לראות עוד הרבה דפי תוצאות כאלה – זה כנראה מסוג הדברים שגוגל לא ממש התכוונה שיקרו ב-SERPs ומובן שלא תראו דפים כאלה בתוצאות עבור ביטויים גנריים.

אבל האמת הפשוטה היא שהדברים הגדולים באמת קורים בזנב הארוך, בראש ובראשונה כי לעיתים קרובות הוא כולל את הרוב המכריע של נפח החיפוש עבור נישה מסוימת.

הזנב הארוך הוא אזור דמדומים שלא רק שקשה לחזות מה יקרה בו – אלא גם קשה לדעת מה קרה בו כבר. לדברי גוגל, שליש מהחיפושים שמתבצעים בכל יום הם חדשים לגמרי, כאלו שלא נתקלו בהם מעולם. להם יש, כמובן, גישה לנתונים שלא נמצאים בידינו.

אז מה עושים כדי להיכנס לזנב הארוך (כלומר, חוץ מאשר ליצר רבבות דפים מלאכותיים)? התשובה הקצרה היא "תוכן איכותי". את התשובה הארוכה יותר אני משאיר לפוסטים עתידיים.

בינתיים, נקודה למחשבה: מה שאנחנו קוראים לו לעיתים "נישה", ניתן לתיאור גם כשדה סמנטי – קבוצה גדולה של מילים, שמקיימות ביניהן כל מיני סוגים של קשרים. את הקשרים האלה ניתן לנסח בצורה אלגוריתמית, כדי לאפיין טקסט ולהעניק לו נקודות-ציון וירטואליות במרחב הסמנטי, או במילים אחרות: לקבוע למה הוא רלוונטי. ומרגע שמיפית שדה סמנטי – וגוגל עושה את זה הרבה שנים – יש למידע הרבה שימושים נוספים.

מה היה Google אומר על מסמך גלנט

לשאלה מי כתב מסמך מסוים יש היום תשובות אלגוריתמיות לא רעות בכלל. לא בטוח שהן יכולות לספק תשובה גם במקרה הספציפי של מסמך גלנט, אבל זה בעיקר מטעמים טכניים.

את "מסמך גלנט" אין צורך להציג. יש הרבה לומר עליו, במישורים רבים, אבל בפוסט הזה אני רוצה לעסוק בצד ספציפי של הפרשה, שיש לו הקשר טכנולוגי.

מסמך גלנט. הכל עניין של סגנון.בכלי התקשורת דווח, בין השאר, כי משטרת ישראל מפעילה קבלן חיצוני כדי לטפל בצדדים טכניים שונים שקשורים לזיהוי מקור המסמך. למשל, בדיקת הדיסקים הקשיחים במשרדי ארד תקשורת, כנראה כדי לנסות לזהות בהם "אקדח מעשן" (לפי הפרסומים בתקשורת לא נתגלה כזה, יש להזכיר) – עותקים שונים של המסמך שנמחקו, הודעות דואר שבהן נשלח או התקבל, או אפילו טיוטות של המסמך שיסגירו את זהות הכותב.

סוג נוסף של בדיקות שאפשר לעשות, שקרובות יותר לעולם הזיהוי הפלילי המסורתי, קשור למאפיינים הויזואליים של המסמך. אם יש למשטרה עותק מודפס שלו, הוא יכול לספק "טביעת אצבע" של המדפיס; מפלט מודפס ניתן, במקרים מסוימים, להסיק על אילו מערכת הפעלה ומעבד תמלילים הוא נוצר ו/או הודפס ובאיזו מדפסת, באיזה דגם של מכונת צילום הוא שוכפל, וכדומה. הטיפוגרפיה של המסמך יכולה לרמז על הגדרות עיצוב מסמך לא-שגרתיות במעבד התמלילים של המדפיס. להמשיך לקרוא