מצגת ההרצאה מהיום.
מכיוון שלא היה ממש זמן לשו"ת – אתם מוזמנים להציג שאלות (או סתם להחמיא למרצה) בתגובות. להמשיך לקרוא
מצגת ההרצאה מהיום.
מכיוון שלא היה ממש זמן לשו"ת – אתם מוזמנים להציג שאלות (או סתם להחמיא למרצה) בתגובות. להמשיך לקרוא
הנה משהו קטן שאתם יכולים לעשות בשביל המדינה, וגם אתם לא תפסידו ממנו: תכתבו טוויטים על תמלוגי הגז.
למען הגילוי הנאות, נפתח בזה שאני מעורב בקמפיין להגדלת תמלוגי הגז – בצד של הטובים, שזה גם הצד שלכם. בהתנדבות, למקרה ששאלתם את עצמכם.
הסיפור בראשי פרקים: מול חופי ישראל שוכב אוצר טבע שערכו נאמד ב-300 מיליארד דולר. האוצר הזה שייך לכולנו – לכם, לי, וגם לאנשי העסקים והתאגידים שכורים אותו.
זה בסדר שהאחרונים ירוויחו הרבה – הבעיה היא שהם מצפים לקבל כמעט הכל ולשם כך הם שכרו צבא של יועצי תקשורת, יחצנים, דוברים, טוקבקיסטים בתשלום, ולטענת עמותת אומ"ץ – ייתכן שגם חברי כנסת [ הצעה לכותרת, אם יתברר שזה נכון: הולילנד על הים. ]
איך זה קשור לטוויטר? ובכן, בניגוד לתשומת הלב המועטה יחסית שמקדיש הציבור הרחב, אזכורים של קמפיין הגז בטוויטר מתקבלים באהדה וזוכים ל-Retweets.
לדוגמא, שלושת הטוויטים שכתבתי היום (בתגובה לאיומים של חברות האנרגיה בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת) קיבלו בתוך שעה וחצי 34 ריטווטים. במקביל, זכיתי ב-18 עוקבים חדשים.
בקיצור: אם אתם אוהבים שמרטווטים אתכם (ומסכימים שצריכה להיות חלוקה הוגנת של ההכנסות מאוצרות טבע), תכתבו טוויטים בנושא.
אתם גם מוזמנים להוסיף לטוויטים שלכם cc: @shooky בסוף, ואני מבטיח לרטווט את הטוויטים הטובים.
אם חשבתם שכבר ראיתם הכל בגוגל, אז תרשו לי לנסות להפתיע – נדמה לי שכזה עוד לא ראיתם: דף תוצאות חיפוש שמפנה ל-6 דפים שונים מאותו אתר.
מדובר באתר המקצוענים, לקוחות שלי שבשנה האחרונה עושים חייל באינטרנט (אחת הסיבות לכך ש-ynet רכש לאחרונה 50% מהחברה). אם חיפשתם במן האחרון אינסטלטור, חשמלאי, טכנאי מזגנים או בעל מקצוע אחר, בוודאי נתקלתם באתר.
את תמונת המסך הזו של דף תוצאות חיפוש (הקליקו להגדלה) לכדתי היום. אם תבחנו אותה היטב, תראו שאתר המקצוענים מאייש את כל 6 התוצאות הראשונות.
קשה לי להאמין שנזכה לראות עוד הרבה דפי תוצאות כאלה – זה כנראה מסוג הדברים שגוגל לא ממש התכוונה שיקרו ב-SERPs ומובן שלא תראו דפים כאלה בתוצאות עבור ביטויים גנריים.
אבל האמת הפשוטה היא שהדברים הגדולים באמת קורים בזנב הארוך, בראש ובראשונה כי לעיתים קרובות הוא כולל את הרוב המכריע של נפח החיפוש עבור נישה מסוימת.
הזנב הארוך הוא אזור דמדומים שלא רק שקשה לחזות מה יקרה בו – אלא גם קשה לדעת מה קרה בו כבר. לדברי גוגל, שליש מהחיפושים שמתבצעים בכל יום הם חדשים לגמרי, כאלו שלא נתקלו בהם מעולם. להם יש, כמובן, גישה לנתונים שלא נמצאים בידינו.
אז מה עושים כדי להיכנס לזנב הארוך (כלומר, חוץ מאשר ליצר רבבות דפים מלאכותיים)? התשובה הקצרה היא "תוכן איכותי". את התשובה הארוכה יותר אני משאיר לפוסטים עתידיים.
בינתיים, נקודה למחשבה: מה שאנחנו קוראים לו לעיתים "נישה", ניתן לתיאור גם כשדה סמנטי – קבוצה גדולה של מילים, שמקיימות ביניהן כל מיני סוגים של קשרים. את הקשרים האלה ניתן לנסח בצורה אלגוריתמית, כדי לאפיין טקסט ולהעניק לו נקודות-ציון וירטואליות במרחב הסמנטי, או במילים אחרות: לקבוע למה הוא רלוונטי. ומרגע שמיפית שדה סמנטי – וגוגל עושה את זה הרבה שנים – יש למידע הרבה שימושים נוספים.
לשאלה מי כתב מסמך מסוים יש היום תשובות אלגוריתמיות לא רעות בכלל. לא בטוח שהן יכולות לספק תשובה גם במקרה הספציפי של מסמך גלנט, אבל זה בעיקר מטעמים טכניים.
את "מסמך גלנט" אין צורך להציג. יש הרבה לומר עליו, במישורים רבים, אבל בפוסט הזה אני רוצה לעסוק בצד ספציפי של הפרשה, שיש לו הקשר טכנולוגי.
בכלי התקשורת דווח, בין השאר, כי משטרת ישראל מפעילה קבלן חיצוני כדי לטפל בצדדים טכניים שונים שקשורים לזיהוי מקור המסמך. למשל, בדיקת הדיסקים הקשיחים במשרדי ארד תקשורת, כנראה כדי לנסות לזהות בהם "אקדח מעשן" (לפי הפרסומים בתקשורת לא נתגלה כזה, יש להזכיר) – עותקים שונים של המסמך שנמחקו, הודעות דואר שבהן נשלח או התקבל, או אפילו טיוטות של המסמך שיסגירו את זהות הכותב.
סוג נוסף של בדיקות שאפשר לעשות, שקרובות יותר לעולם הזיהוי הפלילי המסורתי, קשור למאפיינים הויזואליים של המסמך. אם יש למשטרה עותק מודפס שלו, הוא יכול לספק "טביעת אצבע" של המדפיס; מפלט מודפס ניתן, במקרים מסוימים, להסיק על אילו מערכת הפעלה ומעבד תמלילים הוא נוצר ו/או הודפס ובאיזו מדפסת, באיזה דגם של מכונת צילום הוא שוכפל, וכדומה. הטיפוגרפיה של המסמך יכולה לרמז על הגדרות עיצוב מסמך לא-שגרתיות במעבד התמלילים של המדפיס. להמשיך לקרוא
מצורפת המצגת מההרצאה "SEO לבוני אתרים" שהתקיימה היום (11/8/2010) באירוע WebTech 2010 של מכללת הי-טק.