ארכיון פוסטים מאת: שוקי גלילי

הדרך הכי פשוטה לקבל Authorship לבלוג הוורדפרס שלכם

גוגל רוצה שתשתמשו במנגנון ה-Authorship שלה, ומספקת לשם כמה שיטות אפשריות, תיעוד וכלים משלימים. ובכל זאת, מדובר בתהליך רצוף בעיות במיוחד אם אין לכם מתכנת צמוד. בכל זאת, ישנה דרך פשוטה לעשות את זה, שגם אפשר ללמוד ממנה משהו על פוטרים ו-SEO.

נושא ה-Authorship חשוב מאד לגוגל, וזה ניכר. ובכל זאת, הם הצליחו להפוך את היישום שלו לכאב ראש אמיתי.

לכאורה – לינק פה, תגית שם, והפרצוף המחייך שלכם יתנוסס לצד תוצאות מהבלוג שלכם, יעניק לכם פאסון של סמכותיות ויגדיל את ה-CTR. מעשית, הם הצליחו לסבך את זה כל-כך, שעדיף לא לסמוך על התיעוד של גוגל. אל תיכנסו לנושא הזה בלי שקראתם מדריך טוב (למשל, "The Definitive Guide to Google Authorship Markup"  ב-Search Engine Land).

אישור קבלה Google Authorship Program

אישור הקבלה הנחשק ל-Google Authorship Program. והם בכלל התכוונו שזה יהיה פשוט.

בכל אופן, אם אתם מאלה שניסו והתייאשו באמצע, ובמיוחד אם יש לכם בלוג וורדפרס שכל או רוב תכניו פרי עטכם, יש לכם דרך פשוטה לקבל Authorship, בלי כל הפאס. אתם יכולים לראות הדגמה שלה בפוטר של The Hummus Blog. כל מה שצריך הוא לקשר משורת הקרדיט בפוטר לפרופיל ה-Google Plus שלכם: להמשיך לקרוא

דברים שלמדתי מספאמרים #1: טקסט עוגן מגוון

במקום לעשות פוסט אחד ארוך עם כל הדברים שלמדתי מספאמרים (מסתבר שישנם רבים כאלה) החלטתי לעשות סדרה (זה נכון SEO-ית וגם במה שקשור לניהול זמן). נדמה לי שכדאי להתחיל בהסבר.  

הפוסט הזה ממשיך את הפוסט הקודם שפרסמתי, שנושאו גיוון טקסט עוגן (mix of anchor text). בזמן שכתבתי אותו, הבנתי שזה כנראה אחד מהמקרים בהם כדאי להרחיב את היריעה, כי זו דוגמא שאפשר ללמוד ממנה.

היום כבר אין כמעט בנמצא אנשי SEO שלא יודעים כמה חשוב לגוון את הטקסט שמופיע על הקישורים, אבל המספר הפנומנלי של האתרים שנפגעו מ"פינגווין" מוכיח שבמהלך השנים האחרונות היו רבים שלא ידעו, או שידעו ולא היו זהירים מספיק.
להמשיך לקרוא

גיוון בטקסט העוגן. מה זה אומר?

אם לאתר שלכם מובילים יותר מדי לינקים שנראים דומים מדי זה לזה, אתם עלולים להיענש. למה זה קורה, מה צריך לעשות, ומדוע השד אינו נורא כל-כך בסופו של דבר.

כשאומרים גיוון בטקסט עוגן (mix of anchor text) הכוונה היא שהטקסט המקשר לדף או לאתר לא חוזר על עצמו אלא משתנה מלינק ללינק.

פיזור טקסט עוגן

פיזור טקסט העוגן באתר שבדוגמא. 17% מהטקסטים המקשרים משתמשים בוריאציות על שם האתר ורק 13% משתמשים בביטוי המדויק גני ילדים.

לדוגמא, אם אני מקדם במרץ אתר עבור הביטוי "גני ילדים" ולא מתבסס על לינקים טבעיים אלא יוצר את כל הלינקים בעצמי, אתם עלולים לבדוק ולגלות שכל הלינקים שיצרתי נראים כך: גני ילדים.

כמובן שפרופיל לינקים טבעי לעולם לא ייראה כך. אנשים שמקשרים לאתר עשויים לעשות זאת במגוון דרכים ולהשתמש כטקסט עוגן בשם האתר (במקרה זה: אינפוגן), בביטויים קשורים ומילים נרדפות שונות (פעוטונים, מעונות, צהרונים, חינוך לגיל הרך), ובצירופים שכוללים את הנ"ל יחד עם שמות תואר שונים והמילים אתר, בלוג, פורטל, אינדקס, פורום וכו' (בהתאם לסוג האתר). למשל: אתר הפעוטונים המקסים אינפוגן.

וכמובן, חלק מהקישורים ישתמשו בטקסט עוגן גנרי (כמו "הקליקו כאן") או ב-URL של דף הבית, ערום מכל טקסט (http://www.infogan.co.il).

השונות של הטקסטים המקשרים – תוכנם, אורכם, שפתם, מיקומם בדף וכו' – יכולה ללמד את גוגל הרבה דברים, אבל היא קודם כל יכולה לתת לו אינדיקציה טובה למידת ה"טבעיות" של פרופיל הקישורים. להמשיך לקרוא

עזבו שיווק ויראלי – שיווק קוליפורמי עדיף בהרבה

מהו סוד השיווק הויראלי? האם יש סיכוי לסרטוני יוטיוב שאורכם יותר מדקה? האמנם, אשרי הגפרור שהצית להבות? וגם: על "היחידה לחקירות חומוס", הסרט החדש שיטלטל את המדינה.

מעולם לא אהבתי את שימוש-היתר שנעשה בביטוי "שיווק ויראלי". במשך השנים, ראיתי מקרוב התרחשויות אינטרנטיות בודדות שניתן לכנותן "ויראליות", והרבה יותר מדי מקרים בהם אנשים בחרו בויראליות כהסבר – משום שלא ידעו להסביר אחרת או משום שניסו למכור משהו.

כשהחומוס יצא מחוץ לחוק

"היחידה לחקירות חומוס". כשהחומוס יצא מחוץ לחוק.

לפעמים זה מזכיר קצת את תקופת הבועה בהייטק.

בהסתמך על סיפורי הצלחה שחלקם כנראה מפוברקים (ראו למשל פרשת "אינדונזיה גייט", שגרמה מבוכה לראש הממשלה), מאמינים יותר מדי אנשים שאם רק ירצו מספיק, או ישחקו את המשחק נכון, הם יעלו על הרכבת הויראלית שתקח אותם למחוזות ההצלחה.

יש כאלה שמחפשים את "הנוסחא" או טוענים שכבר מצאו, אחרים טוענים שהכל עניין של מזל. יש את אלה שמשתמשים בבוטים ובספאם כדי לנפח מספרים, מה שכמעט תמיד נגמר רע.

הניסיון מוכיח שכולם חכמים יותר בדיעבד, ושגם מי ש"עשה את זה" לא תמיד יודע להסביר איך.

דפני ליף, למשל – הרי אף אחד מהחכמים שיודעים לומר מה עשתה נכון ומה לא, לא ידעו לחזות את הופעתה או לנבא שהודעה על הקמת אוהל ברוטשילד ב-14 ליולי היא הגפרור שיצית את מחאת ההמונים.

שיווק קוליפורמי 101

אני די משועשע מהביטוי "שיווק קוליפורמי", שהמצאתי בשביל הפוסט הזה, אבל מעבר לדאחקה יש כאן עניין רציני שעוד אקדיש לו בוודאי מקום בפוסטים עתידיים. בינתיים: היסודות. להמשיך לקרוא

צדק חברתי וגוגל אנליטיקס

מצגת ההרצאה "הגלגלים הדיגיטליים של המחאה", מתוך כנס שינוי מקוון 2, דצמבר 2011.

תודה למארגנות ולכל המשתתפים, על אירוע מהנה ומוצלח. כמו שהבטחתי, העליתי לכאן את המצגת (הכי טוב להקליק על Full Screen ואז לגלול).
בהמשך – כמה לינקים רלוונטיים לאתרים, סרטונים ומאמרים שהוזכרו בהרצאה. אם יהיה ביקוש אוסיף עוד.
להמשיך לקרוא