מלחמת החומוס, מערכה מתוזמנת וממומנת של יחסי ציבור, הפכה אותי בשבועות האחרונים למרואיין מבוקש בתקשורת הזרה. מבול תקשורתי כזה לא נפל עליי מאז יום לכתו של אבו חסן זצ"ל מעמנו.

"מלחמת החומוס" בין ישראל ללבנון היא לא רק אחת המלחמות הכי סימפטיות שזכורות במזרח-התיכון, אלא גם אחד מתרגילי היח"צ הכי מוצלחים בהיסטוריה.

פאדי עבוד, יו"ר התאחדות התעשיינים של לבנון והאיש שעמד במרכז הקמפיין הזה, גרם לכך שאלפי כלי תקשורת ברחבי העולם יכתבו באותו משפט את המילים "לבנון" ו"חומוס", ובזה בעצם עשה את שלו.

כן גינס, לא גינס – התעשיינים הלבנונים ימכרו ב-2010 יותר חומוס בקופסא, זה בטוח (ואם אינכם מכירים את הסיפור הקליקו על הלינק בתחילת הפיסקה הראשונה).

אישית, בתור העורך של שני כלי התקשורת היחידים על הפלאנטה שעוסקים בחומוס (חומוס להמונים העברי ו-The Hummus Blog האנגלי), זכיתי לתשומת לב ופתחון פה חסרי תקדים, אותם כמובן ניצלתי ללא בושה כדי לקדם את האג'נדה החומוסאית הפרטית שלי. מכיוון ששתקנות אינה אחת ממעלותיי, דיברתי על הנושא איפה, כמה ועם מי שרק ניתן לי.

בהתחלה הזמינו ממני טור על הנושא ל-ynet. אחר-כך ראיינו אותי לכמה עיתונים ותחנות רדיו מקומיות. בהמשך לרשת הצרפתית French 24, לכמה עיתונים ואתרי אינטרנט אמריקניים, לעיתון סיני ולסוכנות הידיעות AFP – שפרסמה כתבה שהופצה בסינדיקציה למאות כלי תקשורת, מאל-ערבייה ועד Yahoo News, מהקריסצ'ן מוניטור האמריקני ועד ל-The Hindu ההודי. להמשיך לקרוא ←