ארכיון הקטגוריה: תנו בלינק

אין דבר תפל כטעמו של פיתוי שעמדת בו

הגיבור הוא זה שכובש את יצרו. החכם, לומד לתעל את יצריהם של אחרים כדי ליצר תועלת הדדית. ב-Link Baiting העיקר הוא להבין שאתה מתעסק עם בני-אדם.

1
נתחיל בזה: נתק, האתר החדש של יהונתן קלינגר ושות', הוא הברקה. הוא מאפשר לכל מי שרוצה בכך לשגר פקס בניסוח משפטי מדויק ומכוון היטב לספק תקשורת אליו הוא מחובר, ולדרוש ניתוק מיידי. וזה מבריק, כי אין מצב שלא תקליקו על הלינק, פשוט אין מצב.

עוד לא ניסיתי את השירות, אבל אני סומך על יהונתן וחבריו שידאגו שהעסק יעבוד, ובכל מקרה – אם תבדקו תגלו שמרגע שעלה לאוויר באמצע השבוע שעבר, האתר הזה משך מספר שערורייתי של לינקים איכותיים, מבלוגים ואתרי חדשות, וזה בעצם החלק שמעניין אותי לדבר עליו בפוסט הזה. להמשיך לקרוא

האם גוגל מזהה מילים נרדפות? עכשיו כן

Google מבין הרבה יותר ממה שנדמה לנו, וכבר שנים שהוא יודע לזהות מילים נרדפות, אבל רק לאחרונה אפשר לראות דפים שמדורגים גבוה על בסיס היכולת הזו בלבד. סימן לבאות?

גוגל מתגאה כבר שנתיים לפחות שהיא יודעת להציג בתוצאות החיפוש שלה דפים שאינם כוללים את מילות המפתח שבשאילתא. או במילים אחרות: לזהות מילים נרדפות ואת הרלוונטיות שלהן, גם אם המחפש השתמש במילים אחרות.

תיאורטית, זה אמור להיות פשוט – במיוחד למי שיש לו כבר טכנולוגיית תרגום בזמן-אמת. Google הרי כבר יודע, מזה זמן, שהמילה האנגלית Tar זהה במשמעותה לזפת, אך גם לעטרן וכופר (הצורה התנ"כית. ואגב, המילה הארמית לזפת היא כופרא. למשל: ההוא גברא דאשכח כופרא בי מעצרתא" וכו', בבא מציעא כ"ג ע"ב).

מעשית, מתברר שזה לא כל-כך פשוט. לדוגמא: "כופר" היא מילה עם מספר משמעויות (כופר באשמה, כופר נפש, וכו'). קל לזהות את ההקשר בו היא מופיעה בטקסטים ארוכים ברשת – הבעיה היא בדרך-כלל עם השאילתות, בהן יש פחות מילים ופחות אפשרות ליצור הקשר.

בהרבה מקרים, הבחירה במילה נרדפת מרמה גבוהה יותר (למשל: חרון אף, עברה או זעם, במקום סתם כעס רגיל), היא עצמה כבר חלק מהקשר. עצם החיפוש אחריה, יכול בכלל להיות במטרה לחפש פירוש שלה – כך שהצגת תוצאות שמכילות מילים נרדפות עשויה להיות סתם מבלבלת.

סימנים ראשונים לשינוי

המגבלות האלה ואחרות גרמו לכך שגוגל זהירה מאד בשימוש שהיא עושה בהיכרות שלה עם מילים נרדפות. אפשר לומר, בלי להגזים, שלעיתים נדירות זוכים לראות בתוצאות דף שלא כולל (או כלל בעבר!) את המילים שמופיעות בשאילתת החיפוש, כולן או לפחות רובן (בשאילתות ארוכות).

אבל בזמן האחרון נראה כאילו זה משתנה במהירות, ואני רואה דוגמאות כמו זו: כשמחפשים עלות זיפות גג מופיע במקום הראשון דף מחירון לאיטום וזיפות באתר המקצוענים. זהו דף שלא כולל את המילה "עלויות" או הטיה כלשהי אחרת של המילה "עלות", בכותרת או בגוף או אפילו בטקסט העוגן של קישורים שמובילים אליו. הכותרת שלו, עם זאת, כוללת את הביטוי "מחירי איטום וזיפות גגות".
להמשיך לקרוא

רוצים ריטוויטים? תכתבו על תמלוגי הגז

הנה משהו קטן שאתם יכולים לעשות בשביל המדינה, וגם אתם לא תפסידו ממנו: תכתבו טוויטים על תמלוגי הגז.

למען הגילוי הנאות, נפתח בזה שאני מעורב בקמפיין להגדלת תמלוגי הגז – בצד של הטובים, שזה גם הצד שלכם. בהתנדבות, למקרה ששאלתם את עצמכם.

34 ריטווטים בתוך שעה וחציהסיפור בראשי פרקים: מול חופי ישראל שוכב אוצר טבע שערכו נאמד ב-300 מיליארד דולר. האוצר הזה שייך לכולנו – לכם, לי, וגם לאנשי העסקים והתאגידים שכורים אותו.

זה בסדר שהאחרונים ירוויחו הרבה – הבעיה היא שהם מצפים לקבל כמעט הכל ולשם כך הם שכרו צבא של יועצי תקשורת, יחצנים, דוברים, טוקבקיסטים בתשלום, ולטענת עמותת אומ"ץ – ייתכן שגם חברי כנסת [ הצעה לכותרת, אם יתברר שזה נכון: הולילנד על הים. ]

איך זה קשור לטוויטר? ובכן, בניגוד לתשומת הלב המועטה יחסית שמקדיש הציבור הרחב, אזכורים של קמפיין הגז בטוויטר מתקבלים באהדה וזוכים ל-Retweets.

לדוגמא, שלושת הטוויטים שכתבתי היום (בתגובה לאיומים של חברות האנרגיה בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת) קיבלו בתוך שעה וחצי 34 ריטווטים. במקביל, זכיתי ב-18 עוקבים חדשים.

בקיצור: אם אתם אוהבים שמרטווטים אתכם (ומסכימים שצריכה להיות חלוקה הוגנת של ההכנסות מאוצרות טבע), תכתבו טוויטים בנושא.

אתם גם מוזמנים להוסיף לטוויטים שלכם cc: @shooky בסוף, ואני מבטיח לרטווט את הטוויטים הטובים.

נשים באינטרנט: עדיין המין החלש?

אלפי שנות ציוויליזציה קידמו אותנו קצת מעבר לעידן שבו נהגנו לגרור אשה בשערה למערה שלנו, רגע אחרי שהפלנו ארצה אנטילופה בנגיחה מכוונת היטב. למרבה הצער, נראה שלא התקדמנו מספיק ושזו גם טיפ-טיפה אשמתן של הנשים, שלא לוקחות בשתי הידיים את החופש.

דמוגרפיה של התנועה לסרטון "ברוני הגז".אני רוצה להציג לכם איך הדברים נראים בעולמי הצר כעולם נמלה, באמצעות מספר דוגמאות מהזמן האחרון: קמפיין המאבק על הגז, אליו גוייסתי לאחרונה. בקליפת אגוז: זהו מאבק לחלוקה צודקת של מאגרי הגז הטבעי העצומים שנתגלו מול חופי ישראל, ויש המעריכים את ערכם בלמעלה מ-300 מיליארד דולר.

תוך כדי עיסוק בקמפיין הזה אני מגלה, שוב ושוב ולא בפעם הראשונה, נוכחות בולטת ופעילות נמרצת של גברים עם תת-ייצוג מובהק של הנשים. זה למרות שבפעילות המקוונת אין בהכרח יתרון לגברים על-פני נשים – גם הנשים יכולות לכתוב, להגיב, להצביע; הן פשוט בוחרות, משום מה, לא לעשות את זה. להמשיך לקרוא