ארכיון תגיות: האלגוריתם

אתרי מאמרים במשבר

השינוי האלגוריתמי שגוגל מכנה "Panda" מטריד בימים האלה את מנוחתם של הרבה אנשים. לא רק את הבעלים של אתרי המאמרים, שנראים כנפגעים העיקריים, אלא גם הרבה מקדמי אתרים שהתבססו על אתרי מאמרים ועל מאמרים בכלל בעבודת הקידום השוטפת.

גוגל, כרגיל, לא תרמה יותר מדי הסברים ענייניים על השינוי האלגוריתמי, אבל היא מפזרת הרבה מאד רמזים והבהרות – כמו הסרטון הזה של מאט כץ, בו הוא עונה על השאלה "האם אתה ממליץ על שיווק מבוסס מאמרים כאסטרטגיית SEO".

הרעיון הבסיסי מאחורי שיווק מבוסס מאמרים (Article Marketing) הוא לפרסם מאמרים מקצועיים ולהציע אותם ל"שימוש חופשי" תמורת קרדיט וקישור לאתר הכותב. התיאוריה אומרת, שאם יש לך ידע מקצועי ואתה יודע לכתוב (ואם לא אז אפשר לשכור מישהו לשם כך), אז המאמרים שלך יהפכו למצרך מבוקש כי הם יהיו גם איכותיים וגם חינמיים. להמשיך לקרוא

מה היה Google אומר על מסמך גלנט

לשאלה מי כתב מסמך מסוים יש היום תשובות אלגוריתמיות לא רעות בכלל. לא בטוח שהן יכולות לספק תשובה גם במקרה הספציפי של מסמך גלנט, אבל זה בעיקר מטעמים טכניים.

את "מסמך גלנט" אין צורך להציג. יש הרבה לומר עליו, במישורים רבים, אבל בפוסט הזה אני רוצה לעסוק בצד ספציפי של הפרשה, שיש לו הקשר טכנולוגי.

מסמך גלנט. הכל עניין של סגנון.בכלי התקשורת דווח, בין השאר, כי משטרת ישראל מפעילה קבלן חיצוני כדי לטפל בצדדים טכניים שונים שקשורים לזיהוי מקור המסמך. למשל, בדיקת הדיסקים הקשיחים במשרדי ארד תקשורת, כנראה כדי לנסות לזהות בהם "אקדח מעשן" (לפי הפרסומים בתקשורת לא נתגלה כזה, יש להזכיר) – עותקים שונים של המסמך שנמחקו, הודעות דואר שבהן נשלח או התקבל, או אפילו טיוטות של המסמך שיסגירו את זהות הכותב.

סוג נוסף של בדיקות שאפשר לעשות, שקרובות יותר לעולם הזיהוי הפלילי המסורתי, קשור למאפיינים הויזואליים של המסמך. אם יש למשטרה עותק מודפס שלו, הוא יכול לספק "טביעת אצבע" של המדפיס; מפלט מודפס ניתן, במקרים מסוימים, להסיק על אילו מערכת הפעלה ומעבד תמלילים הוא נוצר ו/או הודפס ובאיזו מדפסת, באיזה דגם של מכונת צילום הוא שוכפל, וכדומה. הטיפוגרפיה של המסמך יכולה לרמז על הגדרות עיצוב מסמך לא-שגרתיות במעבד התמלילים של המדפיס. להמשיך לקרוא

זה לא ראנד, זה ראנדז

גוגל מנסה לאזן בין מסנני הספאם שלה לבין הצורך "לבוא לקראת הגולש" כשהיא מנסה להבין את כוונת שאילתת החיפוש שלו. התוצאה: מקדמי אתרים דוגמת ראנד פישקין, עושים ניסויים מעניינים.

דן מאתר המקצוענים הסב את תשומת לבי לדומיין Randz.net, שמופיע במקום החמישי כשמחפשים בגוגל "Rand Fishkin". בהחלט מקרה מבחן מעניין ששווה להתעכב עליו.

מדובר בכתובת ששייכת לראנד פישקין (מקדם אתרים רב-פעלים) מ-SEOMoz, ולפי דף הפרופיל שלו היא שימשה בעבר את הבלוג האישי שלו. כיום יש בה דף אחד שהתוכן היחיד בו הוא צמד המילים "It Works!" שמופיע בכותרת ובגוף. להמשיך לקרוא

67 אלף גולשים מחפשים "טמקא" כל שנה

את התשובות לשאלות כמו זו שבכותרת אפשר להעריך, אבל עם קצת יצירתיות – אפשר גם לחשב, במידה גבוהה יחסית של דיוק. קבלו: תרגיל מהיר במחקר מילים מתקדם, והצצה לתוך האלגוריתמים הסמנטיים של גוגל.

פוסט למתקדמים.
מתנצל מראש שאין תמונות מסך – יהיו כשיהיה לי זמן להעלות.

מזה זמן שפוסט של בלוג החומוס מופיע בדף התוצאות הראשון עבור המילה "טמקא" (ynet באותיות עבריות). זו לא הייתה הכוונה, אבל מכיוון שזה קרה – מדובר בהזדמנות פז לברר את התשובה לשאלה שבכותרת.

בלוג החומוס שולט בתוצאות החיפוש בגוגל עבור המילה "חומוס". הוא מאייש את שתי התוצאות הראשונות, כאשר בראשונה יש לו סייטלינקס (Sitelinks) ובשנייה מיני-סייטלינקס (one-line sitelinks). במצב כזה אפשר להניח שהוא מקבל לפחות 60 אחוזים מהתנועה האורגנית עבור המילה (מעשית, זה יכול להיות גם 95%). להמשיך לקרוא