אסטרטגיות קידום ותוכן

בדיוק נשאלתי היום בפעם השלישית על נושא שממילא רציתי לכתוב עליו: ההשפעה של סימני פיסוק על קידום אתר בתוצאות החיפוש האורגניות. אז מה, האם אכפת לגוגל איפה אתם תוקעים את הפסיק?

במחשבה ראשונה, מקדמי אתרים רבים ייטו להגיב בשלילה: לא, השימוש בסימני פיסוק לא משפיע על הדירוג בתוצאות החיפוש. אדרבא: ברוב המקרים סימני הפיסוק פשוט שקופים מבחינת גוגל; לפחות כשמדובר בנקודות, פסיקים ומקפים (או למעשה: מקוים) בין מילות מפתח ובתוך ביטויים, נראה ש-Google פשוט מתעלם מהם.

במחשבה שנייה, כל מקדם אתרים רציני אמור לענות לכם את התשובה הזו: פיסוק נכון של טקסט משפיע על הקריאות שלו; לכן, ברור שחשוב לפסק נכון וברור שתהיה השפעה על התנועה שתקבלו.

תשובה מדוייקת ומפורטת יותר צריכה להתייחס לשני מישורים:

• השפעת הפיסוק על התנהגות הגולש המבקר באתר.
• היכולת שיש או אין Google לזהות פיסוק טוב, כמו שהוא מזהה תוכן איכותי. המשך קריאה »

כמי שהגיע לתחום ה-SEO בדרך המלך, תרתי משמע – מהתמחות בתוכן ולא מ-Webmastering או Marketing כמו רוב מקדמי האתרים – אני מקדיש בבלוג הזה הרבה מקום לתוכן ולחשיבות הבלתי-מעורערת שלו כמקור ליצירת תנועה אורגנית. בפוסט הזה אני רוצה להסביר מדוע תוכן, איכותי ככל שיהיה, לא יכול להיות המרכיב היחיד באסטרטגיית קידום.

"תוכן איכותי" היא כבר מטבע לשון די שחוקה, ובכל זאת – ככל שעובר הזמן איכות התוכן הופכת לגורם מרכזי יותר בהישגי האתר במנועי החיפוש. הסיבות הטריוויאליות, שהיו נכונות תמיד, הן שתוכן איכותי מושך לינקים, מגדיל את זמן השהייה באתר ואת נפח התנועה החוזרת, ולכן ההשפעות העקיפות של השקעה בתוכן טוב כוללות שיפור בדירוגי האתר ובנפח התנועה האורגנית. המשך קריאה »

מנטרות התוכן האיכותי נכונות כתמיד, גם אם הן כבר הופכות לקלישאה. אבל מה שהיה נכון תמיד ונכון עדיין, הוא שאף אחד לא אוהב לגלוש באתר איטי, שנראה רע ושמנסה למכור לו באגרסיביות. לא רק תוכן, גם הצורה, חשובה להצלחה של אתר אינטרנט.

דודי מאלקטרו קידום אתרים פרסם בבלוג שלו בקפה את הפוסט איך להחריב אתר אינטרנט ב-10 צעדים פשוטים. זהו טקסט משעשע שמציג בצורה יפה כמה מההרגלים המגונים של בעלי אתרים שמבריחים גולשים במקום לשמור אותם.

האירוניה הגדולה בעיני, היא שלמרות שנראה שהתיאורים של דודי מבוססים על ה"מוסכמות" המקובלות באתרים קיקיוניים, כמה מהאתרים הגדולים בישראל דווקא נעשים דומים להם יותר ויותר ככל שעובר הזמן. על כמה מהם אפשר לומר כבר היום שהם נראים רע, לא נוחים לגלישה, ומציקים לגולש במגוון דרכים במקום לשרת אותו. יותר מדי היבריס ורדיפת בצע יש ברשת הישראלית.
המשך קריאה »

בפוסט מה מקדם אתרים באמת (חלק א'), דיברנו על המציאות המשתנה של עולם הקידום. בעיקרו של דבר, על שינויים אלגוריתמיים שכופים גם שינויים במתודולוגיה, שאפשר לסכם אותם בכמה עקרונות מרכזיים (מי שמעדיף פרקטיקה על התיאוריה, יכול לדלג):

(לאלו מכם שעושים את צעדיהם הראשונים, וחלק מהמושגים לא מוכרים להם, אני מציע להדפיס, למרקר ולשמור. בפוסטים עתידיים אגע בכל אחד מהביטויים הלא-מובנים מהפוסט הנוכחי, ואז תוכלו לקרוא מחדש ולהבין טוב יותר.) המשך קריאה »

איך הכי נכון לקדם אתר? אולי נכון יותר לשאול לא "איך לקדם" אלא "מה מקדם".  לא לחפש את פרקטיקות הקידום הכי יעילות, אלא לבדוק מה מקדם אתרים בפועל למיקומים גבוהים – גם כאשר איש לא טרח לקדם אותם.

בניגוד למה שאפשר לחשוב בטעות, אין באמת דרך נכונה וטובה אחת לקדם אתר. הגישה המיושנת והפרימיטיבית שכולם מכירים היא להציף את האתר בקישורים נכנסים (Inbound links), מכל הבא ליד. גירסה קצת יותר נבונה ומפותחת של הגישה הזו, היא להשיג קישורים מאתרים סמכותיים, בעלי תוכן רלוונטי, שמשתייכים לאותה "קהילה נושאית" (Topical community. נחזור למושג הזה בפוסטים עתידיים).

בקצה השני של הסקאלה, אפשר לראות מקדמי אתרים חובבים שמתרכזים אך ורק בשכיחות מילות מפתח. הם מנסים לקדם באמצעות יצירת תוכן רב, לרוב באיכות ירודה, אך עשיר במילות המפתח עבורן הם מקדמים. לעיתים, הם משלבים בין תכנים כאלה לבין יצירת קישורים רבים  – שילוב שעובד, במידה מסויימת ולטווח מסויים. עובד, אבל לא "מחזיק". המשך קריאה »