ארכיון תגיות: בלוגרים

עזבו שיווק ויראלי – שיווק קוליפורמי עדיף בהרבה

מהו סוד השיווק הויראלי? האם יש סיכוי לסרטוני יוטיוב שאורכם יותר מדקה? האמנם, אשרי הגפרור שהצית להבות? וגם: על "היחידה לחקירות חומוס", הסרט החדש שיטלטל את המדינה.

מעולם לא אהבתי את שימוש-היתר שנעשה בביטוי "שיווק ויראלי". במשך השנים, ראיתי מקרוב התרחשויות אינטרנטיות בודדות שניתן לכנותן "ויראליות", והרבה יותר מדי מקרים בהם אנשים בחרו בויראליות כהסבר – משום שלא ידעו להסביר אחרת או משום שניסו למכור משהו.

כשהחומוס יצא מחוץ לחוק

"היחידה לחקירות חומוס". כשהחומוס יצא מחוץ לחוק.

לפעמים זה מזכיר קצת את תקופת הבועה בהייטק.

בהסתמך על סיפורי הצלחה שחלקם כנראה מפוברקים (ראו למשל פרשת "אינדונזיה גייט", שגרמה מבוכה לראש הממשלה), מאמינים יותר מדי אנשים שאם רק ירצו מספיק, או ישחקו את המשחק נכון, הם יעלו על הרכבת הויראלית שתקח אותם למחוזות ההצלחה.

יש כאלה שמחפשים את "הנוסחא" או טוענים שכבר מצאו, אחרים טוענים שהכל עניין של מזל. יש את אלה שמשתמשים בבוטים ובספאם כדי לנפח מספרים, מה שכמעט תמיד נגמר רע.

הניסיון מוכיח שכולם חכמים יותר בדיעבד, ושגם מי ש"עשה את זה" לא תמיד יודע להסביר איך.

דפני ליף, למשל – הרי אף אחד מהחכמים שיודעים לומר מה עשתה נכון ומה לא, לא ידעו לחזות את הופעתה או לנבא שהודעה על הקמת אוהל ברוטשילד ב-14 ליולי היא הגפרור שיצית את מחאת ההמונים.

שיווק קוליפורמי 101

אני די משועשע מהביטוי "שיווק קוליפורמי", שהמצאתי בשביל הפוסט הזה, אבל מעבר לדאחקה יש כאן עניין רציני שעוד אקדיש לו בוודאי מקום בפוסטים עתידיים. בינתיים: היסודות. להמשיך לקרוא

נשים באינטרנט: עדיין המין החלש?

אלפי שנות ציוויליזציה קידמו אותנו קצת מעבר לעידן שבו נהגנו לגרור אשה בשערה למערה שלנו, רגע אחרי שהפלנו ארצה אנטילופה בנגיחה מכוונת היטב. למרבה הצער, נראה שלא התקדמנו מספיק ושזו גם טיפ-טיפה אשמתן של הנשים, שלא לוקחות בשתי הידיים את החופש.

דמוגרפיה של התנועה לסרטון "ברוני הגז".אני רוצה להציג לכם איך הדברים נראים בעולמי הצר כעולם נמלה, באמצעות מספר דוגמאות מהזמן האחרון: קמפיין המאבק על הגז, אליו גוייסתי לאחרונה. בקליפת אגוז: זהו מאבק לחלוקה צודקת של מאגרי הגז הטבעי העצומים שנתגלו מול חופי ישראל, ויש המעריכים את ערכם בלמעלה מ-300 מיליארד דולר.

תוך כדי עיסוק בקמפיין הזה אני מגלה, שוב ושוב ולא בפעם הראשונה, נוכחות בולטת ופעילות נמרצת של גברים עם תת-ייצוג מובהק של הנשים. זה למרות שבפעילות המקוונת אין בהכרח יתרון לגברים על-פני נשים – גם הנשים יכולות לכתוב, להגיב, להצביע; הן פשוט בוחרות, משום מה, לא לעשות את זה. להמשיך לקרוא

הפרובלוגר הראשון בישראל

האם אפשר להתפרנס מבלוגים? ובכן, ברור שהתשובה חיובית כי רבבות אנשים בעולם כבר עושים את זה. החדשות הן שזה מגיע גם אלינו. עוד חזון למועד בו אפשר יהיה להתפרנס היטב מהשקעת זמן סבירה בכתיבת בלוג עצמאי בעברית. אבל ישנם בישראל כבר אנשים שמרוויחים כסף לא רע מהבלוג שלהם – במיוחד אם הוא באנגלית. אחד מהם, יוחאי עילם, כבר מרוויח מהבלוג שלו משכורת הייטק.

פרובלוגינג (ProBlogging), החלום הרטוב של מיליוני בלוגרים בעולם, הוא בפשטות: להפוך את כתיבת הבלוג למקצוע. בארה"ב ובכמה מדינות אחרות בעולם יש כבר עשרות אייקונות בתחום – בלוגים ובלוגרים שעשו את זה, מ-Boing Boing דרך GigaOM ועד TechCrunch (כן, בדרך-כלל אלו שמצליחים הם הבלוגים הקבוצתיים, וזו בהחלט נקודה למחשבה).

מעבר לנ"ל, ולחלק גדול מרשימת ה-100 של טכנורטי שעושים מאות-אלפי או מיליוני דולרים לשנה, ישנם עוד רבבות בלוגרים בעולם שמרוויחים מהבלוג או הבלוגים שלהם מאות עד אלפי דולרים לחודש. כלומר, הכתיבה בבלוג יכולה לפרנס אותם בכבוד או בדוחק או לפחות להוות הכנסה נוספת. להמשיך לקרוא

הפרסום בבלוגים עובד?

ישבתי השבוע בפגישה עם לקוחות פוטנציאליים, שניסו לקבל ממני תשובה לשאלה מתי פרסום בבלוגים או שיווק באמצעות בלוגים הם פרקטיקות מומלצות. פתחתי בזה שעניתי שעליי לאכזב – בדרך-כלל הם לא. אבל במקרה האופניים של צ'רניחובסקי – הפרסום בבלוגים עבד ובגדול.

יש הרבה שימושים מועילים שעסקים יכולים לעשות במדיה חברתית (ואני בהחלט רואה בלוגים כחלק מרכזי ב"מדיה" הזו), אבל בעיקר בזה שיהפכו לחלק אורגני ממנה, לא בזה שינסו להפעיל אותה ולבצע עליה מניפולציות.

אני חושב שפעילות במדיה חברתית בכלל ובבלוגים במיוחד יכולה להיות אפקטיבית מאד, כאשר ה"מוצר" עצמו הוא "חברתי". למשל, כשרוצים לקדם רעיון, אידיאולוגיה או פעילות וולנטרית. מצד שני, אותם בלוגרים שיקדמו במרץ משהו שהם מאמינים בו, עשויים להגיב בסלידה לניסיון של תאגיד לתפוס טרמפ על הפופולריות שלהם ולקנות אותם בשקל. להמשיך לקרוא