ארכיון תגיות: אופטימיזציית דף

אין דבר תפל כטעמו של פיתוי שעמדת בו

הגיבור הוא זה שכובש את יצרו. החכם, לומד לתעל את יצריהם של אחרים כדי ליצר תועלת הדדית. ב-Link Baiting העיקר הוא להבין שאתה מתעסק עם בני-אדם.

1
נתחיל בזה: נתק, האתר החדש של יהונתן קלינגר ושות', הוא הברקה. הוא מאפשר לכל מי שרוצה בכך לשגר פקס בניסוח משפטי מדויק ומכוון היטב לספק תקשורת אליו הוא מחובר, ולדרוש ניתוק מיידי. וזה מבריק, כי אין מצב שלא תקליקו על הלינק, פשוט אין מצב.

עוד לא ניסיתי את השירות, אבל אני סומך על יהונתן וחבריו שידאגו שהעסק יעבוד, ובכל מקרה – אם תבדקו תגלו שמרגע שעלה לאוויר באמצע השבוע שעבר, האתר הזה משך מספר שערורייתי של לינקים איכותיים, מבלוגים ואתרי חדשות, וזה בעצם החלק שמעניין אותי לדבר עליו בפוסט הזה. להמשיך לקרוא

האם גוגל מזהה מילים נרדפות? עכשיו כן

Google מבין הרבה יותר ממה שנדמה לנו, וכבר שנים שהוא יודע לזהות מילים נרדפות, אבל רק לאחרונה אפשר לראות דפים שמדורגים גבוה על בסיס היכולת הזו בלבד. סימן לבאות?

גוגל מתגאה כבר שנתיים לפחות שהיא יודעת להציג בתוצאות החיפוש שלה דפים שאינם כוללים את מילות המפתח שבשאילתא. או במילים אחרות: לזהות מילים נרדפות ואת הרלוונטיות שלהן, גם אם המחפש השתמש במילים אחרות.

תיאורטית, זה אמור להיות פשוט – במיוחד למי שיש לו כבר טכנולוגיית תרגום בזמן-אמת. Google הרי כבר יודע, מזה זמן, שהמילה האנגלית Tar זהה במשמעותה לזפת, אך גם לעטרן וכופר (הצורה התנ"כית. ואגב, המילה הארמית לזפת היא כופרא. למשל: ההוא גברא דאשכח כופרא בי מעצרתא" וכו', בבא מציעא כ"ג ע"ב).

מעשית, מתברר שזה לא כל-כך פשוט. לדוגמא: "כופר" היא מילה עם מספר משמעויות (כופר באשמה, כופר נפש, וכו'). קל לזהות את ההקשר בו היא מופיעה בטקסטים ארוכים ברשת – הבעיה היא בדרך-כלל עם השאילתות, בהן יש פחות מילים ופחות אפשרות ליצור הקשר.

בהרבה מקרים, הבחירה במילה נרדפת מרמה גבוהה יותר (למשל: חרון אף, עברה או זעם, במקום סתם כעס רגיל), היא עצמה כבר חלק מהקשר. עצם החיפוש אחריה, יכול בכלל להיות במטרה לחפש פירוש שלה – כך שהצגת תוצאות שמכילות מילים נרדפות עשויה להיות סתם מבלבלת.

סימנים ראשונים לשינוי

המגבלות האלה ואחרות גרמו לכך שגוגל זהירה מאד בשימוש שהיא עושה בהיכרות שלה עם מילים נרדפות. אפשר לומר, בלי להגזים, שלעיתים נדירות זוכים לראות בתוצאות דף שלא כולל (או כלל בעבר!) את המילים שמופיעות בשאילתת החיפוש, כולן או לפחות רובן (בשאילתות ארוכות).

אבל בזמן האחרון נראה כאילו זה משתנה במהירות, ואני רואה דוגמאות כמו זו: כשמחפשים עלות זיפות גג מופיע במקום הראשון דף מחירון לאיטום וזיפות באתר המקצוענים. זהו דף שלא כולל את המילה "עלויות" או הטיה כלשהי אחרת של המילה "עלות", בכותרת או בגוף או אפילו בטקסט העוגן של קישורים שמובילים אליו. הכותרת שלו, עם זאת, כוללת את הביטוי "מחירי איטום וזיפות גגות".
להמשיך לקרוא

טקסטים בפיסוק רחב: סימני פיסוק ו-SEO

בדיוק נשאלתי היום בפעם השלישית על נושא שממילא רציתי לכתוב עליו: ההשפעה של סימני פיסוק על קידום אתר בתוצאות החיפוש האורגניות. אז מה, האם אכפת לגוגל איפה אתם תוקעים את הפסיק?

במחשבה ראשונה, מקדמי אתרים רבים ייטו להגיב בשלילה: לא, השימוש בסימני פיסוק לא משפיע על הדירוג בתוצאות החיפוש. אדרבא: ברוב המקרים סימני הפיסוק פשוט שקופים מבחינת גוגל; לפחות כשמדובר בנקודות, פסיקים ומקפים (או למעשה: מקוים) בין מילות מפתח ובתוך ביטויים, נראה ש-Google פשוט מתעלם מהם.

במחשבה שנייה, כל מקדם אתרים רציני אמור לענות לכם את התשובה הזו: פיסוק נכון של טקסט משפיע על הקריאות שלו; לכן, ברור שחשוב לפסק נכון וברור שתהיה השפעה על התנועה שתקבלו.

תשובה מדוייקת ומפורטת יותר צריכה להתייחס לשני מישורים:

  • השפעת הפיסוק על התנהגות הגולש המבקר באתר.
  • היכולת שיש או אין Google לזהות פיסוק טוב, כמו שהוא מזהה תוכן איכותי. להמשיך לקרוא