ארכיון תגיות: תוכן איכותי

עזבו שיווק ויראלי – שיווק קוליפורמי עדיף בהרבה

מהו סוד השיווק הויראלי? האם יש סיכוי לסרטוני יוטיוב שאורכם יותר מדקה? האמנם, אשרי הגפרור שהצית להבות? וגם: על "היחידה לחקירות חומוס", הסרט החדש שיטלטל את המדינה.

מעולם לא אהבתי את שימוש-היתר שנעשה בביטוי "שיווק ויראלי". במשך השנים, ראיתי מקרוב התרחשויות אינטרנטיות בודדות שניתן לכנותן "ויראליות", והרבה יותר מדי מקרים בהם אנשים בחרו בויראליות כהסבר – משום שלא ידעו להסביר אחרת או משום שניסו למכור משהו.

כשהחומוס יצא מחוץ לחוק

"היחידה לחקירות חומוס". כשהחומוס יצא מחוץ לחוק.

לפעמים זה מזכיר קצת את תקופת הבועה בהייטק.

בהסתמך על סיפורי הצלחה שחלקם כנראה מפוברקים (ראו למשל פרשת "אינדונזיה גייט", שגרמה מבוכה לראש הממשלה), מאמינים יותר מדי אנשים שאם רק ירצו מספיק, או ישחקו את המשחק נכון, הם יעלו על הרכבת הויראלית שתקח אותם למחוזות ההצלחה.

יש כאלה שמחפשים את "הנוסחא" או טוענים שכבר מצאו, אחרים טוענים שהכל עניין של מזל. יש את אלה שמשתמשים בבוטים ובספאם כדי לנפח מספרים, מה שכמעט תמיד נגמר רע.

הניסיון מוכיח שכולם חכמים יותר בדיעבד, ושגם מי ש"עשה את זה" לא תמיד יודע להסביר איך.

דפני ליף, למשל – הרי אף אחד מהחכמים שיודעים לומר מה עשתה נכון ומה לא, לא ידעו לחזות את הופעתה או לנבא שהודעה על הקמת אוהל ברוטשילד ב-14 ליולי היא הגפרור שיצית את מחאת ההמונים.

שיווק קוליפורמי 101

אני די משועשע מהביטוי "שיווק קוליפורמי", שהמצאתי בשביל הפוסט הזה, אבל מעבר לדאחקה יש כאן עניין רציני שעוד אקדיש לו בוודאי מקום בפוסטים עתידיים. בינתיים: היסודות. להמשיך לקרוא

קידום אתרים באמצעות חתולים

מדוע וכיצד קידום אתרים הופך למשימה הרבה יותר פשוטה כשאתה מצוייד בחתול ומצלמה, וכיצד זה קשור למונח "תוכן איכותי".

מקדמי אתרים, אנשים שלעיתים קרובות נמצאים במרדף אחרי הרעיון הבא או הלינק הבא, נוטים לפעמים להחמיץ כלים ופתרונות שנמצאים – במובן המילולי ביותר – תחת אפם, שלא לומר על הברכיים (ולעיתים על המקלדת, המסך, ליד המדפסת כדי להבין מה בדיוק היא עושה ואיך אפשר לאכול את זה, וכו').

כבר זמן מה אני טוען שחתול הוא אחד מאמצעי הקידום האורגני היעילים ביותר – וזה בלי שהזכרנו את התועלות הרבות האחרות שלו (כמו להתבטל כל היום, לשרוט את הספה, להחביא עטים ומציתים וכו').

יש לכך כמה נימוקים הגיוניים. ראשית, האינטרנט כמו שכולנו יודעים, נוצר בשביל פורנו ותמונות חתולים.

שלא במפתיע, היפנים היו הראשונים להבין מה זה אומר, פרקטית, כשרוצים לעשות כסף בימינו – ולכן האייקונים הגדולים ביותר של עידן האינטרנט (לא כולל כמה כוכבניות פורנו, כנראה) הם חתולים דוגמת Hello Kitty התאגידית או Maru, שהוא מסמלי היזמות הזעירה (4.5 ק"ג) בימינו. להמשיך לקרוא

אתרי מאמרים במשבר

השינוי האלגוריתמי שגוגל מכנה "Panda" מטריד בימים האלה את מנוחתם של הרבה אנשים. לא רק את הבעלים של אתרי המאמרים, שנראים כנפגעים העיקריים, אלא גם הרבה מקדמי אתרים שהתבססו על אתרי מאמרים ועל מאמרים בכלל בעבודת הקידום השוטפת.

גוגל, כרגיל, לא תרמה יותר מדי הסברים ענייניים על השינוי האלגוריתמי, אבל היא מפזרת הרבה מאד רמזים והבהרות – כמו הסרטון הזה של מאט כץ, בו הוא עונה על השאלה "האם אתה ממליץ על שיווק מבוסס מאמרים כאסטרטגיית SEO".

הרעיון הבסיסי מאחורי שיווק מבוסס מאמרים (Article Marketing) הוא לפרסם מאמרים מקצועיים ולהציע אותם ל"שימוש חופשי" תמורת קרדיט וקישור לאתר הכותב. התיאוריה אומרת, שאם יש לך ידע מקצועי ואתה יודע לכתוב (ואם לא אז אפשר לשכור מישהו לשם כך), אז המאמרים שלך יהפכו למצרך מבוקש כי הם יהיו גם איכותיים וגם חינמיים. להמשיך לקרוא

האם גוגל מזהה מילים נרדפות? עכשיו כן

Google מבין הרבה יותר ממה שנדמה לנו, וכבר שנים שהוא יודע לזהות מילים נרדפות, אבל רק לאחרונה אפשר לראות דפים שמדורגים גבוה על בסיס היכולת הזו בלבד. סימן לבאות?

גוגל מתגאה כבר שנתיים לפחות שהיא יודעת להציג בתוצאות החיפוש שלה דפים שאינם כוללים את מילות המפתח שבשאילתא. או במילים אחרות: לזהות מילים נרדפות ואת הרלוונטיות שלהן, גם אם המחפש השתמש במילים אחרות.

תיאורטית, זה אמור להיות פשוט – במיוחד למי שיש לו כבר טכנולוגיית תרגום בזמן-אמת. Google הרי כבר יודע, מזה זמן, שהמילה האנגלית Tar זהה במשמעותה לזפת, אך גם לעטרן וכופר (הצורה התנ"כית. ואגב, המילה הארמית לזפת היא כופרא. למשל: ההוא גברא דאשכח כופרא בי מעצרתא" וכו', בבא מציעא כ"ג ע"ב).

מעשית, מתברר שזה לא כל-כך פשוט. לדוגמא: "כופר" היא מילה עם מספר משמעויות (כופר באשמה, כופר נפש, וכו'). קל לזהות את ההקשר בו היא מופיעה בטקסטים ארוכים ברשת – הבעיה היא בדרך-כלל עם השאילתות, בהן יש פחות מילים ופחות אפשרות ליצור הקשר.

בהרבה מקרים, הבחירה במילה נרדפת מרמה גבוהה יותר (למשל: חרון אף, עברה או זעם, במקום סתם כעס רגיל), היא עצמה כבר חלק מהקשר. עצם החיפוש אחריה, יכול בכלל להיות במטרה לחפש פירוש שלה – כך שהצגת תוצאות שמכילות מילים נרדפות עשויה להיות סתם מבלבלת.

סימנים ראשונים לשינוי

המגבלות האלה ואחרות גרמו לכך שגוגל זהירה מאד בשימוש שהיא עושה בהיכרות שלה עם מילים נרדפות. אפשר לומר, בלי להגזים, שלעיתים נדירות זוכים לראות בתוצאות דף שלא כולל (או כלל בעבר!) את המילים שמופיעות בשאילתת החיפוש, כולן או לפחות רובן (בשאילתות ארוכות).

אבל בזמן האחרון נראה כאילו זה משתנה במהירות, ואני רואה דוגמאות כמו זו: כשמחפשים עלות זיפות גג מופיע במקום הראשון דף מחירון לאיטום וזיפות באתר המקצוענים. זהו דף שלא כולל את המילה "עלויות" או הטיה כלשהי אחרת של המילה "עלות", בכותרת או בגוף או אפילו בטקסט העוגן של קישורים שמובילים אליו. הכותרת שלו, עם זאת, כוללת את הביטוי "מחירי איטום וזיפות גגות".
להמשיך לקרוא

טקסטים בפיסוק רחב: סימני פיסוק ו-SEO

בדיוק נשאלתי היום בפעם השלישית על נושא שממילא רציתי לכתוב עליו: ההשפעה של סימני פיסוק על קידום אתר בתוצאות החיפוש האורגניות. אז מה, האם אכפת לגוגל איפה אתם תוקעים את הפסיק?

במחשבה ראשונה, מקדמי אתרים רבים ייטו להגיב בשלילה: לא, השימוש בסימני פיסוק לא משפיע על הדירוג בתוצאות החיפוש. אדרבא: ברוב המקרים סימני הפיסוק פשוט שקופים מבחינת גוגל; לפחות כשמדובר בנקודות, פסיקים ומקפים (או למעשה: מקוים) בין מילות מפתח ובתוך ביטויים, נראה ש-Google פשוט מתעלם מהם.

במחשבה שנייה, כל מקדם אתרים רציני אמור לענות לכם את התשובה הזו: פיסוק נכון של טקסט משפיע על הקריאות שלו; לכן, ברור שחשוב לפסק נכון וברור שתהיה השפעה על התנועה שתקבלו.

תשובה מדוייקת ומפורטת יותר צריכה להתייחס לשני מישורים:

  • השפעת הפיסוק על התנהגות הגולש המבקר באתר.
  • היכולת שיש או אין Google לזהות פיסוק טוב, כמו שהוא מזהה תוכן איכותי. להמשיך לקרוא